אתיקה צבאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה על מקור המונח 'טוהר הנשק'
שורה 3:
'''אתיקה צבאית''' הוא מונח ומושג [[אתיקה|אתי]] המתייחס לשימוש של ה[[צבא]] ב[[נשק]] רק למטרות מוצדקות, כגון [[הגנה עצמית]], ולא לביצוע [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] או [[פשעים נגד האנושות]].
 
אחד מערכי האתיקה הצבאית בישראל הוא '''טוהר הנשק''';. הביטויהצירוף נכנס לשימוש בארץ ישראל בהקשרעל לפעילותםרקע פעילות כוחות המגן העבריים בתקופת [[היישוב]], מאזלקראת [[שנות ה-40]] של [[המאה ה-20]], ולאחרונודע ברבים גם לאחר [[הכרזת המדינה]], בהקשרשנגעה לפעילותו שלבפעילות [[צה"ל]] וכוחות הביטחון האחרים. הצירוף נטבע על פי דברי [[ברל כצנלסון]], בדברים שאמר בתגובה על ה[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט|מאורעות]]: {{ציטוטון|הבלגה – משמע: יהי נשקנו טהור. אנו לומדים אנו נושאים נשק, אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו, אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים|הקונגרס הציוני ה־21 בז'נווה, 20 באוגוסט 1939}}.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר = רוביק רוזנטל|שם = מילון הצירופים|מו"ל = כתר|שנת הוצאה = 2009}}</ref> מפקד הפלמ"ח יצחק שדה השתמש בו תכופות.<ref name=":0" />
 
עם חיבורו שלחיבור [[רוח צה"ל]], הקוד האתי של [[צבא הגנה לישראל]], נכללה בו גם התייחסותנגיעה רעיונית לטוהרבטוהר הנשק:
{{ציטוט|תוכן=החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.}}
 
שורה 24:
==אתיקה צבאית יהודית==
במקביל לדיון הציבורי על טוהר הנשק וערכי צה"ל התקיים ומתקיים דיון הלכתי ותורני.
בהקשר זה ניתן לציין את ספרו של הרב [[אליעזר יהודה ולדנברג]] הלכות מדינה חלק ב, שעוסק בדיני צבא ומלחמה. וכן את מאמריו של הרב [[שאול ישראלי]] בספריו ארץ חמדה וחוות בנימין. אחד המאמרים הבולטים של הרב ישראלי [http://www.dintora.org/Ethics/MamarHtml.asp?ChildID=6 פעולות צבאיות להגנת המדינה] עסק בפעולת קיבייה, ובו התייחסות לסוגיית טוהר הנשק והדין הבינלאומיהבין-לאומי. בשנת 2014 יצא לאור הספר [http://www.ybook.co.il/jewish_military_ethics אתיקה צבאית יהודית] בהוצאת ידיעות ספרים.
מאמרים העוסקים באתיקה צבאית יהודית התפרסמו בשנים האחרונות גם בכתב העת [[מערכות]].