התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: העלייה, \1קריית, \1יישובים, שנייה\1, הייתה, אוכלוסייה, ביטחו\1, \1תייחס, \1ייתכן\2, גאוגר\1, \1תיישב\2
מ ←‏מטבעות: קישורים פנימיים
שורה 15:
 
=== מטבעות ===
בתקופה הפרסית החלו בארץ ישראל, כמו במזרח התיכון כולו, להשתמש במטבעותב[[מטבע|מטבעות]] כאמצעיכ[[כסף (אמצעי תשלום)|אמצעי תשלום]]. שני המטבעות הקדומים ביותר הם מטבעות יווניים מסוף המאה ה-6 לפנה"ס שנמצאו בשכם ובירושלים. מהמחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס נעשו המטבעות שכיחים, אולם לא ידוע אם השימוש בהם במאה השנים הראשונות לשלטון הפרסי היה נחלת ההמונים או נהוג רק אצל סוחרים, פקידים, חיילים וכו'. המטבעות הנהוגים בארץ ישראל בתקופה הפרסית היו מ-3 סוגים עיקריים: יווניים (בעיקר [[אתונה העתיקה|אתונאיים]]), פיניקיים (בעיקר צורים וצידוניים) וארץ-ישראליים. מטבעות ארץ-ישראליים הוטבעו במאה ה-4 לפנה"ס ונחלקים לקבוצות שנפוצו בעיקר בדרום הארץ: "פלשתית-ערבית", "מצרית-ערבית" ומטבעות "יהֻד" של פחוות יהודה.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 3. כלכלתה של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, משקולות ומטבעות, עמ' 290-287.}}
שפע המטבעות שהוטבעו במקומות שונים בארץ ישראל הוטבעו לרוב על ידי הערים והמדינות שזכו בתקופה הפרסית לאוטונומיה וגם על ידי פחות פרסיים, והם מטיפוס אטי, כלומר חיקוי ל[[דרכמה]] האתונאית. העיר עזה הייתה הראשונה שהחלה לטבוע מטבעות מטיפוס זה וכאלה היו בדרך כלל גם מטבעות "יהד".{{הערה|שם=תולדות ארץ ישראל 213|'''תולדות ארץ ישראל''', כרך א', יעקב ליוור, תקופת גלות בבל, שיבת ציון ושלטון פרס, עמ' 213.}}