בטון מזוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים ** |
מ ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
[[
'''בטון מזוין''' הוא [[חומר מרוכב]], המתקבל משילוב רשתות או מוטות של [[פלדה]] או חומר [[אלסטיות|אלסטי]] אחר, עם [[בטון]]. החומר המתקבל חזק במיוחד, וכושר התנגדותו לסוגים שונים של [[מאמץ (הנדסה)|מאמצים]] מעניק לו תפקיד מרכזי ב[[בנייה]] של מבנים גבוהים. בין הגורמים לשילוב המוצלח של שני החומרים, בטון ופלדה, נמצאת העובדה שמקדמי ההתפשטות שלהם בחום כמעט זהים. לכן כאשר רכיב מבטון מזוין מתחמם או מתקרר, הוא אינו מתעוות ואינו נסדק. בנוסף, הבטון מגן על הפלדה מפני [[קורוזיה]].
שורה 13:
== עקרון מבני ==
בטון הוא חומר פריך בעל חוזק [[מאמצי לחיצה|לחיצה]] גבוה, וחוזק [[מאמץ מתיחה|מתיחה]] נמוך (כ- 10% מחוזק הלחיצה){{הערה|1=חוזקים אופייניים של בטון מבני בישראל הם 30 ו- 40 מגה-פסקל}}. רכיב בטון מקבל מאמצי מתיחה בעיקר כתוצאה של [[מאמץ כפיפה]] הגורם לאחד מצדדיו להימתח. מוטות הפלדה המוכנסים לתוך הבטון מקבלים את מאמצי המתיחה{{הערה|1=חוזק המתיחה האופייני של פלדה הוא כ-400 מגה-פסקל, חוזק שהוא בסדר גודל גדול יותר משל בטון}}, במקום הבטון (שנסדק במאמצים אלו).
== תכנון בטון מזוין==
[[
הפלדה
ניתן לחשב באופן מדויק את כמות הפלדה המינימלית הדרושה לזיון הבטון בהתאם לסוג הבטון, אופי המאמצים הנתונים במבנה ומידות המבנה על מנת שהמבנה יישאר יציב ובטיחותי. אף על פי כן, התקנים מחייבים להשתמש ביותר פלדה מהנחוץ באמת על מנת להבטיח שהרכיב הקונסטרוקטיבי יישאר יציב גם במצבים קיצוניים של אסונות, כגון רעידת אדמה או שריפה, ואף לאפשר סבילות
=== דוגמאות לשימוש יעיל בבטון מזוין===
[[
[[
[[
==== קורה על שני סמכים ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[קורה (מבנה)#עקרון מבני|עקרונות מבניים בקורה]]}}
שורה 47:
== זיון פלדה ==
[[
כאמור, כמעט תמיד מדובר ב[[פלדה]] כאלמנט הזיון. הפלדה בה משתמשים לזיון בטון היא בדרך כלל מוטות מצולעים של פלדה מסוג פ-400{{הערה|1=תכונות פלדה לזיון בטון מפורטות בתקן ישראלי 4466}}. מוטות הפלדה, המכונים בפשטות "פלדת זיון", הם בדרך כלל מצולעים. צלעות אלו מגדילות את שטח הפנים של המוט ומאפשרות לבטון להידבק אליהם בצורה טובה יותר, כלומר כושר ההידבקות שלהם גדול יותר ובכך מאפשר העברת המאמצים יעילה יותר בין הפלדה לבטון. המוטות עצמם עגולים ומיוצרים במפעל לפי מידות [[קוטר]] סטנדרטיות החל מ-6 מ"מ. יש להבדיל בין שני סוגי פלדה ושני סוגי מוטות. פלדת זיון רגילה פ-400, ופלדת זיון רתיכה פ-400w. הפלדה הרגילה (פ-400) היא פלדה פחמנית רגילה. הפלדה הרתיכה מכילה אחוז נמוך יותר של פחמן. במקום הפחמן מוסיפים לפלדה הרתיכה [[ונדיום]] כדי לשמור על חוזקה. עקב כך מחיר הפלדה הרתיכה גבוה יותר. יש לכך חשיבות טכנולוגית ביצור הבטון המזויין, שכן כאשר מדובר בפלדה שאינה רתיכה, יש לקשור את מוטות הפלדה, ולהבטיח חפיפה מספקת, על-מנת שהבטון יעביר את המאמצים בין המוטות. מוטות הפלדה יכולים להיות משוכים בקר או בחם. מוטות משוכים בקר הם חזקים יותר, אך תכונה זו באה על חשבון המשיכות. לכן, על-מנת להבטיח כשל משיך, ברכיבים מבניים ובמבנים מוגנים מותר השימוש בפלדה משוכה בחם בלבד. רשתות וכלובי זיון הם לרוב שילוב של מוטות פלדה פשוטים בקטרים שונים המכופפים ומחוברים יחד. יש לציין כי במקרים רבים עדיין משתמשים ב[[ברזל]] רגיל במקום בפלדה, בשל מחירו הנמוך יותר.
שורה 53:
== זיון הבטון בצורות ובחומרים שונים==
הפלדה היא חומר הפועל בשיתוף פעולה עם הבטון באופן יעיל מאוד. עם זאת, ניתן להשתמש בחומרים אחרים ובעלי תכונות אחרות במקום מוטות הפלדה הרגילים. במקרים מיוחדים משתמשים לזיון בטון בפלדות שונות (כגון [[פלדת אל-חלד]]) וכן בחומרים [[אל-מתכת
זיון שלא על ידי מוטות או סיבים הוא שימוש בפח גלי כזיון. לפח גלי גמישות בציר אחד וקשיחות בציר האחר. תכונה זו מנוצלת רבות בבנייה של תקרות וכן גם לזיון יעיל של הבטון. יתרונו של הפח הוא גם בכך שהוא לוח אטום המסוגל לשמש גם כ[[טפסות]] לבטון ובכך חוסך את זמן בנייתן. לתקרות מסוג זה אין תקן בישראל ולכן מתכננים תקרות ועמודים אלו לפי התקן האירופי לאלמנטים קומפוזיים (Eurocode 4). שיטת ה[[פל קל]] התבססה ברובה על סוג בנייה זה אך נאסרה לשימוש בישראל.
שורה 62:
== ייצור ==
[[
את הבטון המזוין מייצרים על ידי הנחת מוטות הפלדה בחלל ה[[טפסות]] אשר לתוכן יוצקים את הבטון הטרי. כאשר הבטון מתקשה הוא הופך למקשה אחת עם הפלדה. הבטון מגיע לחוזקו הסופי רק לאחר 28 יום.
שורה 92:
== השפעת הבטון המזוין על אדריכלות המאה ה-20==
[[
[[
ה[[אדריכלות]] מאז ומתמיד התפתחה יחד עם טכנולוגיית הבנייה. שכלולים טכנולוגיים יצרו אפשרויות בנייה אחרות, קירויים אחרים ובסופו של דבר השפיעו על העיצוב האדריכלי. עד המצאת הבטון המזוין עיקר הבנייה בעולם נעשתה על ידי [[לבנה (בנייה)|לבנים]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. השימוש בחומרי גלם אלו הגביל את הבנייה בכמה אופנים:
שורה 125:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* ד"ר אברהם פיזנטי, [http://www.pisanty.com בטון מזוין - עקרונות], 2012
* ד"ר אברהם בן עזרא,
* [http://www.auburn.edu/academic/architecture/bsc/classes/bsc314/timeline/timeline.htm Historical Timeline of Concrete]
|