פילוסופיה מכניסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 1:
'''פילוסופיה מכניסטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Mechanical Philosophy''')
'''הפילוסופיה המכניסטית''' התפתחה במאה השבע עשרה בד בבד עם [[המהפכה המדעית]]. השקפה זו קידמה את האמונה ש[[ניסוי]] הוא מקור ל[[ידע]], שעל ה[[מתמטיקה]] לספק תיאור הולם של חוקי ה[[טבע]] ושל[[דדוקציה]] המתמטית להוות עקרון מוביל בחיפוש אחר אמיתות חדשות.{{הערה|1=Dijksterhuis, Eduard Jan, ''The mechanization of the world picture'' (Oxford, 1961)P. 3-5 .}} עם זאת, לא כל הפילוסופים המכניסטים דגלו בניסוי כמקור לידע ובמתמטיקה כאמצעי הטוב ביותר לתיאור העולם, על אף העובדה שהשקפת עולמם היא זו שהשפיעה על המהפכה המדעית.
בימינו יש לחלק בין מי שדוגל בתפיסה מכניסטית של עולם ה[[חומר]] בלבד לבין מי שמוסיף לה גם מכניזציה של ה[[נפש]] (mind). מטבע הדברים תומכי המכניזציה של הנפש
בין הפילוסופים והמדענים המכניסטיים הראשונים נהוג למנות את [[גליליאו גליליי]], [[רנה דקארט]], [[תומאס הובס]], [[פייר גסנדי]] ו[[רוברט בויל]].
שורה 9:
==הקדמה==
ביקורת ידועה כלפי המושגים "[[המהפכה המדעית]]" ו"'''הפילוסופיה המכניסטית'''" היא כי השימוש בהם [[אנכרוניסטי|אנאכרוניסטי]] וכי אינם אלא שכתוב ה[[היסטוריה]] שנועד להציגה כקו לינארי הנמצא במגמת עלייה עד לתקופתנו אנו ("[[היסטוריה וויגית]]"). הטענות העיקריות אותן משמיעים תומכי עמדה זו הן כי לא ניתן להצביע על אירוע יחיד או אפילו על מכלול אירועים שמהווים את
על מנת להימנע מסוג זה של ביקורת, ערך זה מתייחס לאירוע [[המהפכה המדעית]] כנקודתי מכיוון שהוא מתייחס למי שלקח את דרך חשיבה ה[[מכניזם|מכניסטית]] לקצה וראה בעצמו מהפכן שמורד בדפוסי החשיבה הקדמוניים.
שורה 15:
==היסטוריה==
===רקע===
[[
עד ל[[המאה ה-17|מאה השבע-עשרה]] פילוסופיית הטבע אשר שלטה בעולם ה[[מדע]] באופן כמעט בלעדי הייתה זו האריסטוטלית. ע"פ [[אריסטו]], כל שינוי המתרחש ב[[טבע]] ניתן להסבר על ידי ארבע סיבות, והן: הסיבה החומרית, הסיבה הצורנית, הסיבה הפועלת והסיבה התכליתית. שתי הסיבות הראשונות הן סיבות סטאטיות הנמצאות ב[[עצם]] ומסבירות מדוע הוא כפי שהינו. לעומתן, הסיבה התכליתית והסיבה הפועלת מסבירות מדוע עצמים משתנים. הסיבה הפועלת מסבירה את השינוי על ידי מנגנון חיצוני של סיבה ותוצאה, לדוגמה - הנגר הוא סיבתו הפועלת של הכיסא, כדור הביליארד הזיז את הכדור האחר. הסיבה התכליתית מסבירה את השינוי על ידי מנגנון פנימי ל[[עצם]] אשר גורם לו לפעול על מנת להשיג את מטרותיו, לדוגמה – [[אדם]] מטייל כדי להיות בריא.
היבט רלוונטי נוסף בתפיסת ה[[טבע]] האריסטוטלית הוא החלוקה שמבצע [[אריסטו]] בין חלקים שונים של העולם החומרי. על פי
===ניצנים של פילוסופיית טבע חדשה===
[[
לא ניתן להצביע על הנקודה המדויקת בה החל המרד בתפיסת הטבע האריסטוטלית, אולם, ניצנים ראשונים של התנגדות ניתן למצוא כבר בכתביו של [[ניקולאוס קוזאנוס]] ב[[המאה ה-15|מאה החמש-עשרה]], אשר היה הראשון לחלוק על [[אריסטו]] באשר לסופיותו של היקום. דמויות מרכזיות אשר המשיכו את הפולמוס כנגד תפיסת הטבע האריסטוטלית הם [[ג'ורדאנו ברונו]] ו[[קופרניקוס]]. ברונו, בספרו "על היקום האינסופי והעולמות" טען אף הוא כי היקום אינסופי וכי קיימות שמשות נוספות רבות בשמיים, טענות אשר בגינן עלה לבסוף על המוקד בידי ה[[אינקוויזיציה]] בשנת [[1600]].
דעות אלו אשר חולקות על תפיסת העולם ה[[אריסטו]]טלית, בצירוף התצפיות החדשות המעידות על ליקויים בתורה זו, הן אלו שהיוו מצע לצמיחתה של דרך חשיבה חדשה מנוגדת לתפיסה
==תכנים מרכזיים בפילוסופיה המכניסטית==
שורה 31:
טענתם העיקרית של הפילוסופים המכניסטים הייתה כי ה[[טבע]] פועל כ[[מכונה]]. כך לדוגמה, כותב [[דקארט]]: {{ציטוט|תוכן="אין ספק, שאין חוקים במכניקה שאינם תופסים לגבי הפיזיקה, שהרי המכניקה אינה אלא חלק או מקרה מיוחד שלה (כך שכל דבר מלאכותי הוא גם טבעי); כאשר השעון המורכב ממספר הגלגלים הנכון מורה על השעה, אין הדבר פחות טבעי מנביטתו של עץ המניב פירות מסוג מסוים מתוך זרע כזה או אחר"{{הערה|1=רנה דקארט, מובא אצל: שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 42}}}} ו[[יוהנס קפלר|קפלר]]: {{ציטוט|תוכן="אני עסוק ביותר בחקירת הסיבות הפיזיות. מטרתי להראות שמכונת היקום אינה דומה לישות אלוהית חיה אלא לשעון"{{הערה|1=יוהנס קפלר, מובא אצל: שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 44}} }}
לטענה כי ה[[טבע]] פועל על פי חוקיות מכנית משמעויות רבות במגוון רחב של תחומים. ראשית, אם
===סיבתיות===
שורה 37:
בעיני הפילוסופים המכניסטים, חידושה הגדול ביותר של הפילוסופיה המכניסטית היה התנגדותה המוחלטת לכל סיבה שהיא פנימית ל[[חומר]]. התפיסה האריסטוטלית אשר לפיה לכל [[עצם]] תכלית פנימית אשר אליה הוא שואף, בין אם מדובר ביצור חי או בחפץ דומם נראתה כ[[אבסורד]] בעיני אנשי המדע החדש. הפילוסוף האנגלי [[תומאס הובס]] התייחס לסיבה התכליתית האריסטוטלית כמגוחכת שכן היא מעניקה לחפץ הדומם חיים: {{ציטוט|תוכן="אך אם תשאל למה כוונתם בדברם על כובד, הם יגדירו אותו כתשוקה לרדת מטה אל מרכז הארץ. כך שהסיבה שהדברים שוקעים מטה היא תשוקתם להיות למטה: או במילים אחרות, גופים נופלים או מתרוממים מכיוון שהם נופלים או מתרוממים...כאילו לאבנים ולמתכות היו רצונות, או כאילו יכלו לזהות את המקום שברצונן להגיע אליו, כמו האדם"{{הערה|1=תומס הובס, מובא אצל: שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 40}}}}
על פי הפילוסופיה המכניסטית, ההסבר היחידי המתקבל על הדעת לשינוי הוא הסבר הקשור למפגש של מסה במסה אחרת – כלומר [[חומר]] ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]. כל הסבר [[אנימיזם|אנימיסטי]], המייחס רצונות ל[[עצם]], או הסבר הטוען להשפעה של גופים זה על זה מרחוק ללא מגע ביניהם – הוא הסבר שאינו מתקבל על הדעת ולכן זקוק לבחינה מחדש. דוגמה אחת לשלילתו של הסבר השפעה הדדית מרחוק, היא פקפוקו של
===איכויות ראשוניות ומשניות===
שורה 46:
==מטאפורת השעון ככלי להבנת הרעיון המכניסטי==
[[קובץ:MontreGousset001.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון כיס]]
מטאפורת השעון
דוגמה לחידוש שהביא עמו השעון ניתן למצוא על ידי ניסוי מחשבה קצר - חשבו על אדם קדמון שנוסע בזמן ומגיע למאה העשרים ואחת. מובן מאליו שכאשר יראה מכונית נוסעת הוא יחשוב כי מדובר בטורף מהיר מאוד, וכאשר יראה מטוס יחשוב כי מדובר בציפור ענקית. כלומר, אדם שרואה מערכת אך לא מכיר את אופן פעולתה עשוי לחשוב שהיא חיה. באופן דומה התבוננו אנשי המאה השש עשרה על השעון. אף על פי ששעונים מכניים הופיעו באירופה עוד לפני המאה הארבע עשרה, עד המאה השש עשרה מנגנון השעון היה גלוי לעין המתבונן וניתן היה לראות כיצד המערכת מניעה את המחוגים. אולם, כאשר במאה השש עשרה מתחילים לייצר שעונים עם מערכות הפעלה נסתרות מן העין, ההתבוננות בשעון מוליכה רבים למסקנה כי ניתן למצוא מנגנונים שנראים חיים ובעלי כוח פנימי הגורם להם לנוע, אף על פי שכל פעולתם מכנית וקבועה מראש לחלוטין. כלומר, התבוננות זו גורמת לרבים לשאול האם לא יכול להיות שהטבע כולו הוא מכונה אחת גדולה שנראית לנו כחיה רק מכיוון שאיננו מבינים את פעולתה. בנוסף, אנלוגיה של הטבע לשעון גורמת לפילוסופים ולמדענים לחשוב - אם הטבע פועל כמו שעון, הרי שהטבע ניתן להבנה מלאה על ידי בני האדם אם רק יגלו כיצד פועל מנגנון השעון. לבסוף, הסדירות שניתן למצוא בחוקי הטבע תרמה אף היא לחשיבה כי הטבע פועל כמו שעון מכני מכיוון שסדירות ניתנת להסברה על ידי מנגנונים קבועים. מטאפורת השעון משמשת תפקיד חשוב אצל הפילוסופים המכניסטים ושימוש באנלוגיה של הטבע לשעון ניתן למצוא בכתבים רבים מהמאה השש עשרה והלאה, וביניהם כתבי קפלר, דקארט ואחרים.{{הערה|1=שם עמ' 40-48}}
שורה 55:
===ניסוי===
[[קובץ:Prisms with high and low dispersion.png|שמאל|ממוזער|150px]]
אחד החידושים הגדולים של הפילוסופיה המכניסטית הוא נטישת סמכות ה[[ידע]] המסורתית והדרישה לכינון מחודש של
מידת חשיבותו של הניסוי היה שנוי במחלוקת בקרב הפילוסופים המכניסטים. [[דקארט]] ו[[הובס]], אף על פי שסברו שהניסוי ראוי לא חשבו שיש לבסס עליו בלבד את כל הידע האנושי והשאירו מקום לידע [[אפריורי]]. לעומתם, [[פרנסיס בייקון|בייקון]], ולאחריו מי שהיה ראש האקדמיה המלכותית למדעים – סר [[רוברט בויל]], תמכו בניסוי המדעי כמקור העיקרי לביסוס הידע המדעי. מי שהציב את המפעל המכניסטי הניסויי של בויל בראש חקירתו המדעית הוא סר [[אייזיק ניוטון]].{{הערה|1=שייפין, סטיבן, "המהפכה המדעית", (רסלינג, 2009) עמ' 79-106}}
שורה 72:
==הוגים ראשונים ומרכזיים==
===גליליאו===
[[
בשנת [[1609]] בנה [[גלילאו]] [[טלסקופ]] בעל יחס הגדלה של 1:30. יחס זה נחשב עצום לאותה תקופה, כאשר הטלסקופ בעל יכולת ההגדלה הגבוהה ביותר עד לזה של גליליאו היה בעל יחס הגדלה של 1:3. בתצפיותיו דרך הטלסקופ גילה גלילאו מספר גילויים מרעישים אותם פרסם בספרו "[[השליח הכוכבי]]" היוצא לאור בשנת [[1610]]. בספרו מפרסם גליליאו את תצפיותיו, ובהם זיהוי מכתשים על [[הירח]], כתמים על [[השמש]] וגילוי ארבעת הירחים של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]]. תגלית מרעישה נוספת של גליליאו היא מספר הכוכבים החדשים שהוא מזהה בכל כיוון בעזרת הטלסקופ. מתצפיות אלו הסיק גליליאו כי ה[[כדור הארץ|ארץ]] אינה ניצבת במרכז [[היקום]] וכי העולם שמעל לגלגל הירח וזה שמתחתיו פועלים תחת חוקיות דומה. כלומר, על ידי הפיכתם של השמיים לנצפים ונגישים לידע האנושי, והגילוי כי גם הם עשויים [[חומר]] וברי שינוי כמו העולם שהיה נצפה עד כה, שבר [[גליליאו]] את הדיכוטומיה האריסטוטלית הישנה בין שמיים לארץ. על ידי ניפוץ דיכוטומיה זו פתח גליליאו את הפתח ליצירת חוקי טבע מוחלטים אשר חלים בכל מקום ובכל זמן.
חידוש נוסף של גליליאו הוא השימוש שעשה בניסויים על מנת
===דקארט===
שורה 81:
לאחר ניפוץ תמונת העולם האריסטוטלית שוררת מבוכה רבה בקרב המדענים והפילוסופים באשר לאפשרות כינונו של [[מדע]] חדש. אנשי המדע מחפשים את ה[[מתודה]] המדעית בעזרתה ניתן יהיה להימנע מטעויות ולקבוע מסמרות רק באמיתות בטוחות לחלוטין. הפילוסוף שמזוהה יותר מכל עם הניסיון ליצור מדע חדש ואף מצהיר כי זוהי כוונתו הוא הפילוסוף הצרפתי [[רנה דקארט]].
בנוסף, יותר מכל פילוסוף אחר מזוהה [[דקארט]] עם הפילוסופיה המכניסטית. דקארט אימץ את תפיסת העולם המכניסטית ואף הקצין אותה על ידי הסבר מכניסטי לכל הפעולות של גוף האדם, אולם, בד בבד הוא גם הגביל תפיסת עולם זו רק לעולם הפיזיקאלי על מנת
==המפנה הניוטוני==
[[
על פניו נראה כי [[ניוטון]]
במהדורה השנייה של ה"פרינקיפיה" שהתפרסמה ב - 1713 הגיב ניוטון לכל מי שתקפו אותו על ההסברים הלא מכניסטיים בהם הוא משתמש ואמר: "אין אני בודה שום השערות" ("Hypothesis non Fingo"). כלומר, טענותיו מנבאות את העתיד בצורה הטובה ביותר, ואין הוא בודה מליבו כל השערות שאין להן כל אחיזה במציאות. ניוטון סבר כי למדע ארבעה עקרונות חשיבה מרכזיים שצריכים להנחות את הפעילות המדעית: חסכנות, כלליות, אחדות וטנטטיביות.
שורה 93:
==פילוסופיה מכניסטית לאחר דרווין==
[[קובץ:Richard_dawkins_lecture.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ריצ'רד דוקינס]]
בעולם הבתר-דרוויני ישנה מחלוקת באשר למקומה של הפילוסופיה המכניסטית. ע"פ חוקרים כמו קולינגווד, תאוריות [[אבולוציה]] למיניהן מהוות אתגר לתפיסת ההפעלה האקסטרנלית של הפילוסופיה המכניסטית. קולינגווד טוען כי בין אם נתייחס לתאוריה האבולוציונית ה[[דרווין|דרווינית]] הקלאסית ובין אם נתייחס לתאוריות
מנגד, רוב החוקרים לא מסכימים עם טענה זו וסוברים כי אין צורך ליחס ליכולת ההישרדות וההתפתחות של עולם החי תכליתיות. שרידים לוויכוח זה ניתן למצוא כבר בפרסום ספרו של דרווין. בגרסה הראשונה של "מוצא המינים", קורא דרווין לפרק הרביעי "הברירה הטבעית", מה שעלול להישמע כניסיון להאניש את הטבע ולהעניק לו יכולת בחירה. לאחר התקפות על דרווין בשל ניסוח זה שנשמע תכליתי, שינה דרווין את שם הפרק הרביעי בספרו ל"השארת המסוגלים ביותר" ("Survival of the Fittest"), שנשמע יותר כסיבה פועלת שאת תוצאותיה ניתן לבחון רק בדיעבד.
שורה 100:
==פילוסופיה מכניסטית של הנפש==
ההוגה הראשון שהכניס את הנפש אל תוך העולם החומרי וביצע לה מכניזציה מוחלטת הוא הפילוסוף האנגלי [[תומאס הובס]]. אחרי [[הובס]] ניתן לייחס עמדה זו לפילוסוף בן המאה השמונה עשרה [[ז'וליין אופריי דה לה מטרי]] (Julien Offray de la Mettrie) שכתב את הספר "אדם הוא מכונה" (Man is machine). אולם, השוואה בין עמדות אלו לבין עמדות מכניסטיות בנות זמננו של ה[[נפש]] אינה מדויקת, שכן
הפילוסופים המכניסטים הראשונים שטענו כי התופעות המנטאליות אינן אלא תופעות לוואי של הפעילות הנוירונאלית הופיעו עם התפתחות חקר ה[[מוח]] במאה שעברה. על פי פילוסופים אלו, אם רק יהיו לנו הכלים לחקור את תנועת הנוירונים העצומה שיש
הוויכוח לגבי עמדות אלו נסוב בעיקר סביב שאלת [[בחירה חופשית|חופש הרצון]]. המתנגדים למכניזציה של ה[[נפש]] טוענים כי עמדה זו סותרת את האינטואיציה היומיומית שלנו לגבי עצמנו כבעלי [[בחירה חופשית|רצון חופשי]], בעוד שהתומכים בעמדה זו טוענים, כמו פילוסופים מכניסטים קלאסיים, כי כל הסבר אינטריסי הוא עלום ולא ברור באמת, ועל כן אין להשתמש בהסברים מסוג זה כלל.
|