אלעזר פלקלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אמירת "קדיש" על ידי נשים: תיקון קישור, |
ולזה קוראים הערו"ש |
||
שורה 24:
רבי אלעזר פלקלס הוא מצאצאי ה[[מהר"ל מפראג]] ורבי [[השיל מקראקא]]. בצעירותו למד שנתיים אצל רבי מאיר פישלס (מחבר ספר "הסברות מהר"ם בומסלא") ועשר שנים אצל רבי [[יחזקאל לנדא]].
נישא בגיל שבע עשרה עם אסתר, בתה של משפחה מיוחסת ועשירה {{הערה|1=בספריו מתאר את ייחוסה: אסתרל תחי' בת חותני המנוח התורני המופלא ירא את האלוהים מרבים מוה' (מורנו ורבנו הרב) יום טוב, בהרב המאור-הגדול החסיד המפורסם מוה' אברהם, בעהמ"ס (בעל מחבר ספר) "זרע אברהם" ו"עין משפט", בן הגאון הגדול החסיד המפורסם מוה' יום טוב באנדי זצוקללה"ה.}}. בספריו הרבה להדגיש את מסירותה הרבה לתורתו ולנידודיו. הוריו והורי אשתו שהיו עשירים סייעו בידו כלכלית וכך יכל להקדיש את זמנו ללימוד תורה. הצליח בלימודיו והתפרסם כחריף ובקי בכל מקצועות התורה, כדרשן משונן וכלוחם בעד התורה.
בשנת [[ה'תקל"ט]] (1778), התקבל ל[[אב בית דין]] בעיר גוטיין ב[[מורביה]] שם הוערץ על קהילתו. לאחר כארבע שנים השתוקק להקים ישיבה ולהיות במקום בו ישנם רבנים וגדולי תורה עימם יוכל לפלפל בדברי תורה, לאחר התייעצות עם רבו, הרב [[יחזקאל לנדא]], הוצע לו לכהן כדיין בבית דינו. ובשנת [[ה'תקמ"ג]] (1783) החל לשמש כדיין בפראג - עיר מולדתו. בשנת [[תקס"א]] עם פטירת רבי [[מיכאל בכרך]] - ראש הדיינים, קיבל הוא את ראשות בית הדין בו כיהן יחד עם בן רבו הרב שמואל לנדא. כמה מבתי המדרש בפראג מכתירים אותו כרבם, ובמשך השנים חוג השפעתו גדל והגיע גם אל מחוץ לגבולות עירו.
בעקבות סכסוך קשה עם מנהיגי הקהילה בעקבות הנהגה תקיפה בכלל ובפרט התנגדותו העיקשת ל[[שבתאים]] אותם הוא מכנה "כת הארורה, טמאי נפש מצורעי' וזבים, מאמיני פגר מובת [[שבתי צבי]] ראש כלב שבכלבים".
למרות שסבל מאד מיריביו, העיד על עצמו כי לא הפסיק ללמוד יומם ולילה.
במשך שנים המשיך להתכתב עם רבו הנודע ביהודה.
היה מיודד עם רבים מגדולי דורו ביניהם סבו של הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], בעל "ערוך השלחן".{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48314&st=%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99&pgnum=126 בספר '''מקור ברוך''' זכרונות בנו - הרב ברוך אפשטיין]. הרב ברוך אפשטיין כותב "אבי זקני", כלומר, אבי סבו שהוא סבו של אביו.}}
|