הבדלים בין גרסאות בדף "קרינת גמא"

נוספו 64 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
ויקישיתוף בשורה
מ (ויקישיתוף בשורה)
[[תמונהקובץ:Gamma_Decay.svg|שמאל|ממוזער|250px|איור של קרינת גמא מגרעין אטום]]
'''קרינת גמא''' ([[גמא (אות)|γ]]) היא קרינה [[אלקטרומגנטיות|אלקטרו-מגנטית]] [[יון|מייננת]], הבאה לידי ביטוי בפליטה של [[פוטון]] בעת תהליך פירוק [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם [[קרינת אלפא]] או [[קרינת בטא]]. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת [[שדה מגנטי]] או [[שדה חשמלי]].
 
ה[[יסוד כימי|יסוד]] בו מתרחש תהליך פליטת פוטון גמא לא משנה את [[מספר מסה|מספר המסה]] או [[מספר אטומי|המספר האטומי]] שלו, עם זאת פוטון הגמא הנפלט נושא עמו אנרגיה אשר מתאזנת בהפחתת מסת הגרעין.
 
מקורות נוספים אפשריים של '''קרינת גמא''' מלבד תהליכי התפרקות רדיואקטיביים הם אינטרקציות של חלקיקי יסוד דוגמת תהליך '''[[איון (פיזיקה)|הכחדה]]''' של [[אלקטרון]] - [[פוזיטרון]] אשר במהלכו משתחרר פוטון גמא.
 
בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ-50 סנטימטר [[מים]] או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך [[עופרת]] יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום ל[[סרטן (מחלה)|סרטן]] וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.
 
# להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת - בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה, למשל.
# אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 [[פיקומטר]] ל-10 [[ננומטר]]. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא מתחילה מ-5 פיקומטר ומטה.
קרינת הגמא נפלטת מהגרעין תמיד באורכי גל בדידים (לא רציפים). יש גרעינים שפולטים את הקרינה בכמה אורכי גל, אחרים באורך גל אחד. את העובדה שהאור נפלט מהאטום באורכי גל בדידים, מסבירים בקיומן של רמות אנרגיה אטומיות. גם כאן ההסבר לעובדה שקרינת הגמא נפלטת באורכי גל בדידים היא העובדה שקיימות רמות אנרגיה בדידות בגרעין. פוטון הנפלט בקרינת גמא מהגרעין מעיד על מעבר הגרעין מרמת אנרגיה גרעינית גבוהה לרמת אנרגיה נמוכה יותר.
 
קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת הטלת [[פצצת ביקוע גרעיני]] וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו בפיצוץ האדיר כש[[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי|הוטלו פצצות האטום האמריקאיות על הירושימה ועל נגסאקי]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]].
* [[קרינת בטא]]
* [[התפרצויות גמא]]
 
==לקריאה נוספת==
* קרינה וחומר:מודלים של האטום והגרעין, [[עדי רוזן]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{הספקטרום האלקטרומגנטי}}