דבר הבקר – הבדלי גרסאות

‏[[קובץ:‏ShemTov-Silwan-1904-1.jpg‎‏|שמאל|ממוזער|300px|ד"ר [[יוסף ‏שם-טוב (וטרינר)|יוסף ‏שם-טוב]] מזריק נסיוב לפרה בכפר [[סילואן]], 1904]]‏המקורות הזמינים הראשונים לגבי המחלה בארץ בעת החדשה מתארים‏ ‏התפרצויות במושבה [[ראשון לציון]] ב- 1884 וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]] ‏ב-1885. התפרצויות ‏נוספות אירעו בשנים 1904, 1905, 1913, 1915, 1926 ו-‏‏1927. ההתפרצות הנרחבת של 1926–1927 החלה במחוזות של [[טבריה]], ‏‏[[שכם]] ו[[רמלה]] ונקשרה לנוכחות המחלה באזור‏ [[דמשק]]. בשנת 1970, כאשר דבר הבקר פשט בכל הארצות השכנות, חוסן כל הבקר בארץ בעוד מועד, והמחלה פסחה על ישראל. בשבוע הראשון של שנת 1983, בעקבות חדירתה ללבנון בשנת 1982, הגיחה ‏המחלה שוב. היא‏היא התגלתה בעדר ‏‏[[בקר לבשר]] סמוך לגבול [[לבנון]] והתפשטה – באמצעות הובלת בקר בלתי ‏מבוקרת וללא היתר – לשמונה עדרי בקר נוספים‏נוספים שרעו בצפון הארץ ולעדר ‏נוסף ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]]‏‎.‎‏ ‏ביעור המחלה – על ידי השמדה,‏ ‏הגבלת תנועת בעלי-חיים וחיסון מקיף – הושלם עד אוגוסט 1983. חיסון בקר ‏הופסק ‏ב-1989‏‎.‎‏ בצאן נמשך חיסון בתרכיב דֶבֶר בקר לצורך הגנה מפני מחלת ‏דֶבֶר‏‏דֶבֶר הצאן, אך השימוש בתרכיב המבוסס על נגיף דבר הבקר הופסק ב-2006, ומאז מבוצע חיסון הצאן בתרכיב דֶבֶר צאן [[הומולוגיה ‏‏(ביולוגיה)|הומולוגי]].{{הערה|א' פרידגוט, "[http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20HE%20250911.pdf היסטוריה קצרה של דבר הבקר בארץ ישראל]", '''רפואה וטרינרית''' 66 (3), ‏ספטמבר 2011 , עמ' 16 (תקציר). המאמר במלואו ניתן לקריאה מקוונת ‏במהדורה האנגלית של כתב-העת בעמ' בעמ' 65–6‏‎8‎‏ (ר' ב"קישורים ‏חיצוניים")}}‏

עם השלמת סקר ‏סרולוגי מקיף ב-2009 הוכרזה ישראל על ידי הארגון ‏העולמי לבריאות בעלי-חיים ‏‏(‏OIE‏) כחופשייה מנגיף דבר הבקר. כאמור, ‏ב־2011 הכריזו ארגון המזון העולמי ו-‏OIE‏ על‏על ביעור דבר הבקר ‏מהעולם‎.‎‏{{הערה|[http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20EN%20250911.pdf הדו"ח הסופי, מחודש מאי 2011, ‏של הוועדה המשותפת של‎ OIE ‎ו- ‏FAO‏ לביעור עולמי של "דבר הבקר"‏] {{אנגלית}} ‏ר' בעמודים 81-69}}‏