האצולה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צ'כלברה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Eva berghof.jpg|left|thumb|250px|אווה בראון ואדולף היטלר ב[[אוסטריה]]]]
{{מוזיקאים|
'''אווה אנה פאולה בראון''' ([[6 בפברואר]] [[1912]] - [[30 באפריל]] [[1945]]) הייתה במשך שנים ארוכות הידועה בציבור של [[אדולף היטלר]] ואשתו במשך השעות האחרונות לחייהם.
שם=האצולה|
תמונה=[[תמונה:Hazola Zurech.jpg|200px]]|
מקור=[[שדרות]], [[ישראל]]|
שנות פעילות=[[1995]] - [[1997]]|
ז'אנר=[[רוק]] מלודי |
חברי ההרכב=[[שמעון אדף]]<br>ירון רגב <br>אייל רביבו <br>יוסי כהן<br>יושי בן מוחא|}}
 
אווה בראון נולדה ב[[מינכן]] בשנת 1912 למשפחה מהמעמד הבינוני. אביה היה מורה. בשנת [[1930]] נפגשה עם אדולף היטלר, כאשר עבדה אצל צלם החצר שלו, היינריך הופמן.
"'''האצולה'''" או "'''אצולת הכאב'''" היא להקת [[רוק]] מ[[שדרות]]. הלהקה הוקמה כאשר אייל רביבו ויוסי כהן, חברי [[כנסיית השכל]], להקה שדרותית אחרת, צירפו אליהם את [[שמעון אדף]], יושי בן מוחא ואת ירון רגב. בתחילה הלהקה ניגנה רק מוזיקה אינסטורומנטלית (ללא מילים), אך עם הצטרפותו של ירון רגב כסולן, כתב אדף את המילים לאלבומם היחיד - "[[צורך (אלבום)|צורך]]". האלבום יצא בהוצאת [[פונוקול]] והופק על ידי [[ברי סחרוף]]. כשנה לאחר הוצאת האלבום, ב-[[1997]], התפרקה הלהקה.
 
היטלר התאושש באותו הזמן ממערכת יחסיו הטראגית עם אחייניתו [[גלי ראובל]], שהסתיימה בהתאבדותה (ויש האומרים ברציחתה) של ראובל בשנת [[1931]]. מבנה האישיות של אווה בראון תאם, כפי הנראה, את דרישותיו של היטלר. מדובר באשה פשוטה, שהציעה להיטלר כניעות וצייתנות. יחסי השניים התהדקו לאחר מותה של ראובל.
==קישורים חיצוניים==
 
*{{Mooma|מספר=19613|שם=האצולה}}
בשנת [[1936]] הפכה אווה לחלק ממשק ביתו של היטלר. תיאור מעניין של יחסיה עם היטלר נותן בזכרונותיו [[אלברט שפאר]], שר החימוש ואדריכל החצר, שהיה בין הידידים האישיים המועטים של היטלר.
[[קטגוריה:להקות רוק]]
 
[[קטגוריה:להקות ישראליות]]
לדברי שפאר הורשתה אווה לקחת חלק בחיי החברה ב[[אוברזאלצברג]], משכנו ההררי של היטלר, רק בצורה מוגבלת, ואם היה מגיע אורח רם מעלה, הייתה מורחקת לחדרה, שהיה סמוך לזה של היטלר. היטלר רחש כלפיה זלזול והיה מכנה אותה "Tschapperl", שפירושו בגרמנית "מטומטמת". רק בשנת [[1939]] הורשתה אווה לגור במשכנו של היטלר ב[[ברלין]], בחדר שינה הסמוך לחדרו. היא הורשתה להיכנס אל הבית רק מכניסה צדדית, ובמדרגות אחוריות.
{{אין בינויקי}}
 
היטלר לא נתן פומבי ליחסיו עם בראון מפני שביקש לשמור על תדמיתו כאדם המקדיש את כל חייו, ואף את חייו הפרטיים, לטובת המטרה. בנוסף, חלק ניכר מהיחסים שבינו לבין העם הגרמני היה מבוסס על משיכה ארוטית חזקה, ונישואין, או בת זוג קבועה, עלולים היו לפגום במשיכה זו. היטלר התייחס לנקודה זו במוצהר מספר פעמים, והיה מודע להשפעתו הארוטית על ההמונים.
 
רבים מהביוגרפים והחוקרים של היטלר, בהם בן זמנו [[קונרד היידן]], סבורים שהיטלר סבל מ[[סטייה מינית]]. בספר "חייהם האינטימיים של אנשים מפורסמים" נכתב, כי היטלר סבל מסטייה ספציפית, קופרופיליה, הקשורה בהפרשות הגוף. ברור כי יחסיו עם אווה בראון לא היו יחסים בין שווי ערך, אלא התבססו על שליטה מוחלטת והכנעתה של אווה לרצונו של היטלר.
 
אווה בראון הייתה אדם א-פוליטי, ומעולם לא הייתה חברה ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]]. על אף קירבתה אל המנהיג, שנתנה לה פוטנציאל לכוח רב, מעולם לא התערבה בעניינים פוליטיים ולא ניסתה לנצל השפעתה לצרכים כלשהם. המחשה דרמטית לעניין זה ניתנה כאשר בימיו האחרונים הורה היטלר להוציא להורג את גיסה של אווה, [[הרמן פאגליין]], קצין [[אס אס]] שהיה איש הקשר בין [[היינריך הימלר]] לבין היטלר שהיה נצור בבונקר. פאגליין נתפס בדירה בברלין לבוש בבגדים אזרחיים, והדבר עורר חשד כי בכוונתו לברוח. משהורה היטלר על הוצאתו להורג, לא פעלה אווה בראון לביטול רוע הגזירה, על אף העובדה שפאגליין היה נשוי לאחותה, גרטל.
 
נאמנה עד הסוף, נותרה אווה בראון בברלין כאשר התבצר היטלר בבונקר שמתחת ללשכת הקנצלר, בעוד [[הצבא האדום]] סוגר עליו מכל הכיוונים וכל אנשי ממשלו מנסים למלט את עורם. ב-[[29 באפריל]] [[1945]], נישא היטלר לבראון. אל הבונקר הובא חבר של מועצת העיריה, והוא שהשיא את השניים. על תעודת הנישואין החלה אווה לחתום "אווה ב..." אך מחקה את האות "ב" וחתמה "אווה היטלר". [[יוזף גבלס]] ו[[מרטין בורמן]] חתמו כעדים על תעודת הנישואין, שהייתה גם, למעשה, תעודת הפטירה של אשתו של היטלר.
 
לאחר ה"נישואין", לאחר "מסיבה" בה נכחו מזכירותיו של היטלר ונאמנים נוספים, בהם גבלס ואשתו מגדה, ולאחר שהכתיב היטלר את צוואתו למזכירתו, הסתגרו השניים בחדר. היטלר ירה בעצמו, ואווה בראון לקחה גלולת רעל. גופותיהם של השניים הושלכו אל תוך בור שיצר פגז בחצר לשכת הקאנצלר, שהייתה בטווח התותחים הרוסיים. נהגו של היטלר, אריך קמפקה, שפך על הגוויות מעט בנזין, והשניים נשרפו, כשמסביבם עומדים מספר קצינים נאצים ומצדיעים במועל היד, בטרם ייכנסו בחזרה לבונקר כדי להימלט מן ההפגזות.
 
[[קטגוריה:אדולף היטלר|בראון, אווה]]
[[קטגוריה:גרמנים|בראון, אווה]]