התרסקות מטוס B-52 בגולדסבורו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מ סקריפט החלפות (מכלידלק)
שורה 27:
 
== התאונה ==
המטוס מדגם B-52 סטרטופורטרס המריא מ[[בסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון|בסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון]] שבגולדסבורו. בערך בחצות בין 23 ל-24 בינואר 1961 המפציץ נפגש באוויר עם מטוס תדלוק לצורך [[תדלוק אווירי]]. במהלך החיבור עדכן צוות מטוס התדלוק את מפקד מטוס B-52, [[מייג'ור]] וולטר סקוט טולוק, כי קיימת דליפת דלק בכנף הימנית. התדלוק בוטל ו[[פיקוח טיסה]] קיבלו עדכון על הבעיה. המטוס הונחה לטוס מול החוף עד שרוב הדלק יצרך. יחד עם זאת, כאשר המטוס הגיע למקום שכוון אליו, הטייס דיווח כי הדליפה החמירה וש-17,000 קילוגרם של דלק אבדו ב-3 דקות. המטוס הונחה לחזור מיידית ולנחות בבסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון.
 
כשירד לגובה 3,000 מטרים בעת שהתקרב לבסיס, הטייסים כבר לא יכלו להשאיר את המטוס במסלולו ואיבדו שליטה עליו. הטייס הורה לצוות לנטוש. 5 נטשו בהצלחה, אחד נטש אך לא שרד את הנחיתה ו-2 נוספים נהרגו בהתרסקות. הטייס השלישי של המפציץ, לוטננט אדם מתוקס, הוא האדם היחיד שידוע כי יצא בהצלחה מחוץ לפתח העליון של B-52 ללא כיסא מפלט. הריסות המטוס כיסו שטח של 5 [[קמ"ר]] של שטח חקלאי לגידול כותנה וטבק, כ-19 קילומטרים צפונית לגולדסבורו.<ref name="FOIA, Kirkland AFB, New Mexico">{{תבנית:Cite journal|title = AF Form 14 Report of Aircraft Accident|date = 24 January 1961}}</ref>
שורה 34:
 
== חילוץ הפצצה ==
[[קובץ:Goldsboro_Broken_Arrow_cleanup_1961.jpg|thumbממוזער|אנשי [[סילוק פצצות]] עובדים על חילוץ הפצצה שנפלה ב-1961.]]
הפצצה שנפלה עם המצנח נמצאה שלמה. לפי צוות [[סילוק פצצות|סילוק הפצצות]] שעבד על ניטרול הפצצה, מתג החמוש/בטוח היה עדיין במצב בטוח, על אף שיתר הפעולות לחימוש בוצעו.<ref name="ibiblio">{{תבנית:Cite web|title = Nuclear Mishap in Goldsboro|work = Broken Arrow: Goldsboro, NC (2000)|url = http://www.ibiblio.org/bomb/|accessdate = 14 June 2005|archiveurl = http://web.archive.org/web/20050618084553/http://www.ibiblio.org/bomb/|archivedate = 18 June 2005 <!--DASHBot-->|deadurl = no}}</ref> [[הפנטגון]] טען בזמנו כי לא היה סיכוי לפיצוץ וכי שני מנגנוני חימוש לא הופעלו. דובר של [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] מסר כי הפצצה לא חומשה ולא יכלה להתפוצץ. [[דניאל אלסברג]], אנליסט צבאי לשעבר טען כי ראה מסמכים מסווגים שמצביעים על כך כי המתג בפצצה היה רק אחד מ-6 מנגנוני חימוש שמנע את הפיצוץ. ב-2013 שוחרר מידע בהתאם ל[[חוק חופש המידע]], המידע מאשר כי מתג יחיד הוא זה שמנע את הפיצוץ.
[[קובץ:Goldsboro-B-52_buried_bomb.jpg|left|thumbממוזער|איש חיל האוויר עובד מתחת לאדמה על מנת להוציא חלקים מהפצצה.]]
הפצצה השנייה צנחה לתוך שדה בוץ במהירות 300 מטרים לשנייה והתפרקה בלי פיצוץ של חומר הנפץ הקונבנציונלי שלה. זנב הפצצה התגלה בעומק 6 מטרים באדמה. לדברי היסטוריון נשק הגרעיני צ'אק הנסן, הפצצה הייתה חמושה באופן חלקי כאשר היא עזבה את המטוס, אך מתג מתח גבוה לא סוגר מנע חימוש מלא. ב-2013, אחד מאנשי צוות סילוק הפצצות שחזר את הרגע בו מצאו את מתג הפצצה השנייה. "אני אזכור עד יום מותי את הסמל שלי אומר 'לוטננט, מצאנו את מתג החמוש/בטוח', ואני אמרתי 'נהדר'. הוא אמר ' לא נהדר. הוא במצב חמוש'". 
 
שורה 42:
 
== השלכות על עיצוב B-52 ==
כנפיים עם מיכלימכלי דלק מובנים העלו במידה נכרת את קיבולת הדלק של דגמי B-52G ו-H, אך נמצא שהופעל על הכנפיים 60% יותר לחץ מאשר בכנפיים של הדגמים הישנים. הכנפיים ואזורים אחרים הרגישים ללחץ שונו עד 1964 על ידי [[בואינג]].
 
== מידע שנחשף מאוחר יותר ==