אבל, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

 

תקופת מלכותו של אבל הייתה הקצרה ביותר מבין כל מלכי דנמרק שמלכו מאז המאה ה-9. הוא היה אביה של שושלת של דוכסי שלזוויג שנקראה על שמו ושלטה בדוכסות עד [[1375]].

==ראשית חייו==

ב-[[1232]], כאשר נבחר אחיו, אריק, להיות המלך השותף של אביהם, ולדמר השני ויורשו בכוח, נבחר אבל לרשת את אחיו בתור דוכס שלזוויג.

 

ב-[[1237]] הוא נשא לאישה את מטילדה מ[[הולשטיין]], בתו של אדולף הרביעי, רוזן הולשטיין. לאחר שאדולף פרש מתפקידו כרוזן למנזר [[פרנציסקנים|פנציסקני]] באותה שנה, שימש אבל במשך כמה שנים כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] של שני גיסיו הקטינים, יוהאן הראשון וגרהרד הראשון.

==דוכס שלזוויג==

לאחר מותו של ולדמר השני ב-[[1241]], עלה אחיו של אבל, אריק, לכס מלכות דנמרק כאריק הרביעי. בשנים הבאות נלחם אבל כנגד אחיו בנסותו להשיג עצמאות לדוכסות שלזוויג. הוא פלש לתוככי דנמרק והגיע צפונה עד לרנדרס, נקם בתומכיו של אריק ועבר ל[[פין (אי)|פין]]. שנה לאחר מכן השיב אריק מכה ומאוחר יותר הפתיע את חיל המצב של אבל בשלזוויג, ואילץ את בתו הצעירה של אבל, סופי, להימלט "בלי נעליה לרגליה".

 

הלחימה נמשכה עד שאחותו של אבל, סופי, תווכה בשביתת נשק בין האחים שהחזיקה מעמד עד [[1250]], כאשר אריק נרצח בעת שהתארח במעונו של אבל בשלזוויג.

==מלך==

אריק הרביעי נרצח על ידי מנהל משק הבית של אבל, לייב גודמונסן ועל ידי אחרים. גופתו כרותת הראש הושלכה למימי מפרץ שלין.

 

לאחר שניקה את עצמו מהחשדות על ידי נשיאת שבועה, הוכרז אבל כמלך דנמרק באסיפה שהתכנסה בויבורג ב-[[1 בנובמבר]] [[1250]].

==מותו==

תקופת מלכותו של אבל ארכה שנה וחצי בלבד. הוא קיבל ידיעה שאיכרי [[פריזיה]], בהנהגתו של סיקו סיירדמה, סירבו לשלם מסים. אבל קיבץ צבא כדי להענישם. בהיותו בן 33 הוא נהרג על ידי יצרן גלגלי עגלות בשם הנר על גשר הוסום ליד אידרשטדט (כיום ב[[גרמניה]]) ב-[[29 ביוני]] [[1252]].

 

לאחר מות בעלה, נכנסה המלכה מטילדה למנזר אך מאוחר יותר היא עזבה אותו. ב-[[1261]] היא נישאה בשנית לאציל שבדי.

==מורשתו==

רוב בני התקופה ראו במותו הפתאומי של אבל כעונש משמיים שהוטל עליו על רציחת אחיו. כשגופתו של אבל הייתה מונחת בקתדרלת שלזוויג, שמעו הנזירים קולות מוזרים בלילה. הם טענו שהם היו נפחדים מדי כדי להיכנס לכנסייה לאחר מכן. הם האמינו שהייתה זו רוחו הרשעה של אבל שהתהלכה שם בלילה. כתוצאה מכך, נלקחה גופתו של המלך אל מחוץ לכנסייה ונקברה ליד טירת גוטורפ שמחוץ לעיר שלזוויג. מישהו נעץ כלונס עץ בחזהו של אבל כדי להבטיח שהוא יישאר בקברו. זמן רב לאחר מכן נאמר שרוחו של המלך לא מצאה מנוחה ומעת לעת נשמעו דיווחים על אדם עם פנים שחורות רכוב על סוס לבן ועל כלבי ציד זוהרים ברחבי הביצות והיערות של שלזוויג.