זיוף תעודות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
'''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון ליצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או ל[[הונאה|הונות]] וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.
זיוף תעודות עשוי לסייע לאדם ב[[התחזות]] - בין אם כחלק מ[[גניבת זהות]], ובין אם כאמצעי להשגת טובות הנאה. כך למשל נפוץ הפשע של זיוף [[תעודת זהות]] ב[[ארצות הברית]] כאמצעי לרכישת [[משקה חריף|אלכוהול]] (שאסור מתחת לגיל מסוים). קיימים גם מקרים של זיוף תעודות סיום [[בית ספר]] (למשל [[תעודת בגרות]]) או תעודות אקדמיות, כדי להתקבל ללימודים או למשרה הדורשת תעודות אלו. [[מרדכי קידר (איש מודיעין)|מרדכי קידר]] למשל הודח מלימודי ה[[משפטים]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית}} לאחר שהתגלה כי זייף את [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] שלו. במקרה אחר, הורשע (2007) [[יוסף בא-גד]] כי זייף חתימות של אזרחים על מנת להגיע למספר החתימות הנדרש על פי החוק על מנת להיחשב כמועמד ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]].
במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]", או בשמות בדויים, למשל על ידי זיוף [[תעודת ייחוס ארי]]. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית [[ברלין]] ול[[קאנצלר גרמניה|קנצלר]] [[גרמניה המערבית]], כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים ב[[צרפת הכבושה]], לארגון מסמכי פטור מגיוס ל[[צבא צרפת]] ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת [[המוסד לעלייה ב']].
| |||