מחנה יצחק – הבדלי גרסאות

עם פרוץ המלחמה תקפו מטוסים סורים את המחנה. בשל מיקומו האסטרטגי כיוונו הכוחות הסורים שפרצו לרמה את התקפתם העיקרית לעברו. ביום השני למלחמה, [[7 באוקטובר]], פונה המחנה, לאחר ש[[טנק]]ים [[סוריה|סורים]] התקרבו אליו מדרום. הטנקים רמסו את גדרות המחנה וירו לתוכו, אך נבלמו ונהדפו משם באותו יום על ידי חיילי צה"ל, ובהם [[אפי איתם]]{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28895 עיטור המופת שהוענק לאפי איתם, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל]}} שירו לעברם פצצות [[בזוקה (כלי נשק)|בזוקה]] מתוך המחנה ולאחר מכן על ידי טנקים ישראלים שחשו למקום{{הערה|חיים הרצוג, '''מלחמת יום הדין''', ירושלים: עידנים, 1975, עמ' 93-95.}}.

ב-8 וב-[[9 באוקטובר]] ערכו הסורים התקפות נוספות בניסיון לכבוש את המחנה, אך ההתקפות נבלמו על ידי צה"ל במרחב שמדרום לו. ב-9 באוקטובר הוקפץ כוח מ[[סיירת מטכ"ל]], בפיקוד [[יונתן נתניהו|יוני נתניהו]], אשר שימש כ[[פלוגת סיור]] מובחרת באוגדה 36, למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס. במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי נהרגו 40 לוחמים סורים. על אופן פיקודו על הקרב, כמו גם על פעולות אחרות שביצע במלחמה, הוענק לנתניהו [[עיטור המופת]]{{הערה|1=[http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28926 עיטור המופת שהוענק ליונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל]}}.