פפין הגוץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילוסטרציאן |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Gisant de Pépin le Bref et Bertrade de Laon à la Basilique de Saint-Denis, France.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של פפין לצד רעייתו, ברטרד מלן, ב[[בזיליקת סן דני]]]]
{{השושלת הקרולינגית}}
'''פפין השלישי''' או '''הצעיר''' ([[לטינית]]: '''Pippinus Iunior'''{{כ}}; [[714]]? – [[24 בספטמבר]] [[768]]), הידוע גם כ'''פפין הגוץ''', היה [[מאיור דומוס]] ולאחר מכן שליט ה[[פרנקים]] משנת [[751]] עד למותו בשנת 768. המלך הראשון [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]]. בנו הצעיר של [[קרל מרטל|קרל "הפטיש" (מרטל)]], ואביו של [[קרל הגדול]]. הוא היה השלישי שנשא את השם 'פפין' בביתו, אחרי [[פפין הזקן]] ו[[פפין האמצעי]], ונודע בשל כך כ'צעיר'. הכינוי 'הגוץ' החל להופיע עבורו ברשומות במאה ה-12.
פפין נולד בעיירה ז'ופיל, המהווה כיום חלק מ[[לייז']] (עיר ב[[בלגיה]] המודרנית), אבל בזמנו חלק מממלכת [[אוסטרזיה]] הפרנקית שנשלטה על ידי שושלת ה[[מרובינגים]]. אביו היה קרל מרטל, "השר על הבית" (מאיורדומוס) של המלך המרובינגי ואמו נקראה כרוטרוד ([[690]] - [[724]]).
שורה 9:
בשנת [[741]], אחר מות אביו, קרל מרטל, עברה משרת המאיור-דומוס וכוחה ליד פפין ואחיו קרלומן, בניו החוקים של מרטל. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר. קרלומן האדוק פרש לחיי [[נזיר]]ות בשנת [[747]] והשאיר את השלטון על הממלכה הפרנקית בידיו של פפין, ששימש כמאיור-דומוס של המלך המרובינגי [[כילדריך השלישי]]. למעט תוארו כמלך, לכילדריך לא היה כוח ממשי, וכל ההשפעה וקבלת ההחלטות רוכזה בידיו של פפין. באותה שנה נמלט גריפו מן המנזר שבו היה כלוא וחיפש מחסה אצל [[אודילו מבוואריה]], שהיה נשוי לאחותו של פפין, הילטרודה. בתגובה כפה פפין, על אודילו הכרה במנהיגותו, ולאחר מותו של הלה (ב-[[748]]), מינה את [[טסילו השלישי]] כדוכס האחראי על האזור.
פפין החליט בשלב זה להפוך למלך באופן פורמלי, ולא רק מעשי. הוא פנה לאפיפיור [[זכריאס]] בשאלה, מי צריך להיות המלך - זה שיש לו את כוח בפועל או זה אשר מחזיק בתואר. התשובה הייתה ידועה מראש: האפיפיור זכריאס היה תלוי בכוחו של פפין וצבאו שיגן עליו מפני ה[[לומברדיה|לומברדים]]. בשנת [[751]], לאחר שקיבל את תמיכתו של ה[[אפיפיור]], הדיח פפין את כילדריך מתואר המלך, מה שהפך את כילדריך לאחרון המלכים המרובינגים. התמיכה של
ב-[[28 ביולי]] [[754]] הגיע ה[[אפיפיור]] [[סטפנוס השני]] ל[[פריז]], ומשח את פפין שנית בטקס חגיגי (טקס הסאקרום - Sacrum) שנערך ב[[בזיליקת סן דני]]. האפיפיור העניק לו ולשני בניו את התואר "אבי הרומים" (patricius Romanorum). בשל תוחלת החיים הנמוכה באותה תקופה, נמשחו גם שני בניו של פפין, [[קרל הגדול|קרל]] ו[[קרלומן הראשון, מלך צרפת|קרלומן]]. טקס זה הוא הבסיס לשמה של [[האימפריה הרומית הקדושה]] (Sacrum Romanum Imperium).
| |||