חדר ייחוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:HederihudJuan and I in Yichud (seclusion).JPGjpg|שמאל270px|ממוזער|250px|חדרחתן וכלה בחדר ייחוד]]
'''חדר ייחוד''' הוא מקום שבו לפי ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] ה[[יהדות|יהודי]] [[חתן]] ו[[חתונה|כלה]] שוהים לבדם במהלך ה[[חתונה]], לאחר ה[[קידושין]]. מטרת הייחוד היא מעין מימוש של הנישואים, שיש הטוענים כי הינו הכרחי מבחינה הלכתית כדי להחשיב את הזוג כנשוי כדת וכדין.
[[קובץ:Yihud912.jpg|ממוזער|250px|העדים "שומרים" על הדלת מחוץ לחדר ייחוד]]
 
'''חדר ייחוד''' הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] [[יהדות|יהודי]] שה[[חתן]] וה[[חתונה|כלה]] מתייחדים בחדר המכונה 'חדר ייחוד' במהלך ה[[חתונה]], לאחר טקס ה[[חופה]].
 
==רקע==
תהליך ה[[נישואים]] ב[[הלכה|הלכה היהודית]] מתחלק ל[[קידושין]] (הנקראים ב[[עברית מקראית|לשון התורה]] אירושין), אשר אחריהם האשההאישה עדיין נחשבת ברשות אביה לגבי דינים מסוימים, ו[[נישואים]], שהם כניסת האשההאישה לרשותו של הבעל ויציאה מרשות האב לגמרי.
 
הדרך המקובלת לקיים את הנישואין היא על ידי [[חופה]]. במשך הדורות הטקסים השתנו, והתעוררו מחלוקות מהי המקבילה התקפה ל'חופה' המקורית. לפי דעה אחת, העובדה שבחופה המקורית החתן והכלה היו מתייחדים, היא מרכזית, ולפי שבחופה שלנו אין בה ייחוד, צריך להתייחד לאחר טקס החופה. נהוג להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הדעות.
 
==הנוהג כיום==
[[קובץ:Yihud912Yihud913.jpg|200px|ממוזער|250px|העדיםשני עדים "שומרים" על הדלת מחוץ לחדר ייחוד]]
החופה בתקופת ה[[תלמוד]] הייתה חדר שהיה בבעלות החתן, ויש סוברים שהחופה אינה תקפה אם החדר אינו בבעלות החתן, שכן המטרה בחופה היא הכנסת האשההאישה לרשות החתן. מאחר שמרבית טקסי החתונה כיום, מתקיימים ב[[אולם אירועים]], מקובל כי החתן שוכר מבעל האולם חדר זה.
 
לאחר טקס ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. שני [[עדות (משפט עברי)|עדים כשרים]] (לרוב עדי הקידושין) מופקדים לוודא מראש שהחדר אכן סגור וריק, ולאחר כניסת החתן והכלה ונעילת הדלת, הם "שומרים" מבחוץ למשך מספר דקות על החדר. מטרת בדיקת החדר והשמירה עליו היא ליצור מציאות בו יכולים החתן והכלה לממש פיזית את הנישואין ("ייחוד הראוי לביאה"). הנוהג הוא שהחתן והכלה מנצלים זמן זה רק לשיחה ולאכילה (לאחר ה[[צום]] הנהוג ביום הנישואין).