ברנרד פרגוסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות
אין תקציר עריכה
שורה 18:
לאחר המלחמה המשיך פרגוסון בשירות בצבא, ושימש בתפקידים שונים ומגוונים, כמפקד "המשמר השחור", כאיש מטה ב[[נאט"ו]] בתקופת הקמתה, וכן כאחראי על [[לוחמה פסיכולוגית|הלוחמה הפסיכולוגית]] בתקופת [[מלחמת סיני|משבר סואץ]]. במקביל המשיך בפרסום מספר ספרים, חלקם תיאורים של המערכות בהן נטל חלק בבורמה, היסטוריה של "המשמר השחור", ביוגרפיה של ויוול, ושל הנסיך רופרט מהריין. כן פרסם ספרי [[שירה]]. ב-[[1958]] פרש מהצבא.
 
ב-[[1962]] מונה לכהונת [[המושל הכללי של ניו זילנד]] בה שירת עד [[1967]]. בין [[1968]] ל-[[1969]] היה ראש צוות המשקיפים הבריטי שנשלח לסייע בהשכנת השלום במלחמת האזרחים ב[[ניגריה]]. בשנת [[1972]] קיבל את תואר האצולה [[ברון]] מבלנטריי. בין [[1973]] ל-[[1974]] שימש כנציב העליון של מועצת הכנסיות של סקוטלנד, ובין [[1974]] ל-[[1976]] ראש "המועצה הבריטית", ארגון בריטי העוסק בחינוך. כן שימש כנשיא [[האוניברסיטהאוניברסיטת של סט.סנט אנדרוז]], בין [[1973]] עד מותו בשנת [[1980]].
 
בימי חייו עוטר פרגוסון בעיטורים רבים. בין היתר היה חבר [[מסדר הדרדר]], המסדר המלכותי של ויקטוריה, [[מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש]], [[מסדר האימפריה הבריטית]], וזכה ב[[אות השירות המצוין]] (DSO).