תל באר שבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{coord|31|14|42|N|34|50|26|E|type:landmark|display=title}}
{{אתר מורשת עולמית
|שם=<small>תלים מקראיים</small> {{ש}} תל באר שבע,
|תמונה=[[
|כתובית=חפירות תל באר שבע
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
שורה 13:
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=תל באר שבע|אורך=34.840556|רוחב=31.245|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
}}
[[
[[
[[קובץ:TelBs030.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הירידה אל מפעל המים]]
'''תל באר שבע''' הוא [[גן לאומי]] אשר נמצא באזור המפגש של [[נחל חברון]] עם [[נחל באר שבע]], מזרחית לעיר [[באר שבע]], ממערב ל[[תל שבע]] הבדווית, צפונית ל[[נבטים (מושב)|נבטים]] ומדרום ל[[עומר (ישוב)|עומר]].{{הערה|1=צפונית לתל באר שבע נמצאת גם [[אנדרטת חטיבת הנגב]].}} זהו [[תל]] השוכן על הצטלבות הדרכים המובילות צפונה ל[[הר חברון]], מזרחה ל[[מדבר יהודה]] ו[[ים המלח]], מערבה לכיוון [[מישור החוף]], ודרומה לרמת [[הנגב]] ו[[ים סוף]]. החפירות הארכאולוגיות בתל התקיימו בשנים 1969-1975 בניהולו של פרופ' [[יוחנן אהרוני]] ומשנת 1976 בניהולו של פרופ' [[זאב הרצוג]].
==היסטוריה==
השרידים הקדומים ביותר מהתל מתוארכים [[האלף ה-4 לפנה"ס|לאלף הרביעי לפנה"ס]] ([[התקופה הכלקוליתית]]). התל היה נטוש במשך כאלפיים שנים,
התקופה העיקרית המיוצגת בשרידים שנמצאו בתל היא [[מבנה|המבנים]] מ{{ה|מאה ה-9 לפנה"ס}} [[בנייה|שנבנו]] על ידי תושבי [[ממלכת יהודה]], והתל נבנה מחדש שלוש פעמים עד שנהרס סופית בשלהי המאה השביעית עם הכיבוש ה[[בבל
באר שבע מוזכרת כמה פעמים ב[[תנ"ך]], כאשר ההתייחסויות הראשונות קשורות לכריתת הברית בין [[אברהם]] לבין [[אבימלך מלך גרר]] לאחר שזה לקח בתום לב את [[שרה]] אשת אברהם, ולאחר פרשת [[באר מים|בארות המים]].{{הערה|1=בראשית, כ"א, ל"א}}
חפירות באתר חשפו עיר מבוצרת מתקופת ה[[שופטים]] עד [[חורבן בית ראשון]]. באתר התגלו גם שרידים מן התקופה ההלניסטית, מימי [[הורדוס]] ומן התקופה הרומית. היה במקום יישוב גם בתקופה הביזנטית וה[[צלבנים|צלבנית]], אך הוא חרב ונשאר בחורבנו עד [[1880]], כאשר ה[[טורקיה|טורקים]] החלו בבניית העיר באר שבע באתר מערבי יותר מתל באר שבע. ב-1990 בוצעה עבודת שחזור מקיפה בתל. מתוך השכבות שנחפרו בתל שוחזרו שרידי העיר הישראלית מן [[המאה ה-8 לפנה"ס]], [[תקופת הברזל]].
שורה 47:
* [[עזריה אלון]], '''אטלס כרטא, שמורות טבע וגנים לאומיים'''
* '''[[כל מקום ואתר]]''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]]
* גוברין
<div style="direction: ltr;">
* Y. Aharoni, ''Tel beersheba'', '''[[Israel Exploration Journal]]''' 24 (1972), 170.
| |||