פתיחת התפריט הראשי

שינויים

במקביל רצו האכאים לסיים את המלחמה בדרכי שלום. התנאים העיקריים שקלאומנס הציב היו מינויו ל-"הגמון" של ה[[פלופונס]], ואת השליטה ב[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]]. אולם במהרה התברר שכל אחד מהצדדים ראה את ההסכם בצורה אחרת, האכאים ראו בתואר הגמון תואר מכובד אך חסר השפעה, בעוד קלאומנס ראה בו תואר המסמל שליטה למעשה.{{הערה|Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 259}} הצדדים היו אמורים להיפגש ולדון בהסכמים בלירנה ליד [[ארגוס]], אולם שטף דם פתאומי מנע מקלאומנס להגיע,{{הערה|שם=גולן 364|גולן עמ' 364}} מה שאפשר לאראטוס לסיים את השיחות עם [[אנטיגונוס השלישי דוסון]] מלך מוקדון.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 50.}} בשנת [[225 לפנה"ס]] 21,300 חיילים ופרשים מוקדונים חדרו לפלופונס.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי אראטוס", 43.}}
 
צבאו של אנטיגונוס בסיוע האכאים קצר ניצחונות, תלמי החל להחליש את תמיכתו בקלאומנס ודרש כבני ערובה את אמו ובניו.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 22.}} בשנת [[22222 לפנה"ס]] אנטיגונוס הקים צבא גדול,{{הערה|גולן עמ' 370}} צבאו של קלאומנס הגיע לכל היותר לגודל של שני שלישים מהצבא המוקדוני.{{הערה|278 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p}} קלאומנס עשה ככל שביכולתו להגדיל את צבאו, ואף אפשר ל[[הלוטים]] לפדות את עצמם.{{הערה|פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 23.}} אולם ברגע גורלי זה בגד בו תלמי והפסיק את הסיוע.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 63.}} באותה שנה נפגשו הצדדים ב[[קרב סאלאסיה]], הקרב הסתיים בתבוסה ספרטנית מוחצת, קלאומנס נמלט לספרטה ויחד עם כמה מידידיו הפליג ל[[אלכסנדריה]] שבמצרים.{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 69.}} אנטיגונוס כבש את ספרטה ללא מצור ונהג בתושביה ברוחב לב. חודש מוסד האפוראט{{הערה|288 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p}} נציב מוקדוני הושאר בספרטה וכל הרפורמות הקלאומניות בוטלו.{{הערה|גולן עמ' 372}}
 
===גלות ומוות===