יצחק אייזיק מטירנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אהההההה, המח שלי מדמם
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 19:
}}
 
רבי '''יצחק אייזיק מטירנא''' (? – סביבות [[ה'קפ"ה]], [[1425]]) מגדולי אשכנז ב[[ימי הביניים]], מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע עמוקות על [[נוסח אשכנז]] המזרחי ועל ארחות [[יהדות מזרח אירופה]] לעתיד.
 
==חייו וספרו==
מעט מאוד ידוע על קורות חייו, למעט שם אביו בנימין. זיהויה של עיר הולדתו טירנא אינו ודאי, ולפי השערות שונות מדובר ב[[טרנבה]] שב[[סלובקיה]] דהיום, בטירנאו שב[[מורביה]] או גדל בו[[וינה]], שם למד עם ה[[מהרי"ל]] אצל [[שלום מנוישטט]] ואחר כך תחת רבי [[אברהם קלויזנר]] ורבי [[אהרן בלומלין]]. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה.
מקומות רבנותו לא ברורים כל צרכם, אך כנראה כיהן בווינהב{{ו|וינה}}, ב[[פרשבורג]] ובטירנא. לאחר פרעות 1421 באוסטריה יש תיעוד להימצאותו ב[[נירנברג]] באותה שנה, אך מעבר לכך לא נודע דבר אודותיו.
 
לאחר הפרעות, חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי [[אוסטריה]], ואזורים אחרים במרכזב[[מרכז אירופה]] כהונגריהכ[[הונגריה]] ובוהמיהו[[בוהמיה]], לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי [[בית כנסת|בית הכנסת]] ולהתמצא במהלך ה[[תפילה]]. המחבר ציין כי היעדר בקיאים והרצון להבהיר מה יש לעשות בפועל הביאו לכתוב ספר בלשון השווה לכל נפש.{{הערה|נוסח 'מנהגי מהרא"ק' שלפנינו קצר יותר, ראו במבוא למהדורת "מכון ירושלים", עמ' 16 בהערה 23.}} הספר מתחיל במנהגי [[מוצ"ש]], ימי החול, [[שבת]] ו[[ראש חודש]], ולאחר מכן מביא את מנהגי כל השנה לפי סדר החודשים מ[[חודש]] [[ניסן]] כמקובל.
 
"ספר המנהגים" הנוהוא הנפוץ ביותר מסוגו ביהדות אשכנז ובייחוד במזרח אירופה,{{הערה|שם, עמ' 9.}}, אף שעד ראשית ה[[דפוס]] היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.{{הערה|לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.}} בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.{{הערה|שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.}} כך גם אצל ה[[אחרונים]], אם כי [[הרמ"א]] מצטטו רבות ב"{{ה|מפה}}" ל[[שולחן ערוך]] ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו ל[[ארבעה טורים]]. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור ב[[{{ו|ונציה]]}} ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.{{הערה|שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.}}
 
בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים הם לפיו. ביניהם אמירת [[תשליך]], קיום [[סעודת פורים|סעודת הפורים]] אחרי הצהריים לאחר תפילת מנחה והקפדה שרובה תהיה ביום, אי -אמירת תחנון ב[[ל"ג בעומר]] ווב[[ט"ו באב]], [[תקיעת שופר|תקיעה בשופר]] בכל חודש [[אלול]] למעט בערב ראש השנה, השענת הראש ב[[נפילת אפיים]] בשחרית על הזרוע שה[[תפילין]] של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. כמו כן, בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים תחנון ואין [[תקיעת שופר|תוקעים בשופר]] כדי להפסיק בין תקיעות הרשות של חודש אלול לתקיעות החובה של ראש השנה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו.
 
==לקריאה נוספת==