|
==ביוגרפיה==
שוובה נולד ב-[[1889]] בעיר [[האלה]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] למשפחת [[סוחר]]ים. לאחר שסיים ב-[[1908]] את לימודיו ב[[גימנסיה]] בעירו החל לימודיו ב[[אוניברסיטת האלה|אוניברסיטה שםהעירונית]], ואחר עבר ל[[אוניברסיטת ברלין]], שם קיבל ב-[[1914]] את התואר [[דוקטור]] ב[[פילולוגיה קלאסית]] תחת הדרכתו של הפילולוג הדגול [[אולריך פון וילאמוביץ-מלנדורף]] (von Wilamowitz-Moellendorff).
ב-[[1910]] נשא לאשה את יהודית בת אלפרד שטדט הגן.
פעל ב{{ה|תנועה הציונית}} מנעוריו. ב-[[1920]] הוזמן ל[[ליטא]] ושימש כמנהלה הפדגוגי של [[הגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה|הגימנסיה העברית]] ב[[קובנה]]. היה נשיא הסתדרות [[החלוץ]] בליטא וחבר מרכז החלוץ העולמי, וב-כמו כן כיהן כיו"ר [[1925קרן היסוד]] בליטא ויו"ר [[העלייההשומר הרביעית|עלההצעיר]] לשם. ב-[[המנדט1921]] הבריטי|ארץהיה ישראלחבר הנשיאות של כנס היסוד של ההסתדרות העולמית של החלוץ, ב[[קרלסבד]].
*ב-[[1925]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], ועם פתיחת [[האוניברסיטה העברית]] באותה שנה, הוזמן מטעם ההנהלה לשמש בה כמרצה. ב-[[1928]] ייסד יחד עם פרופ' [[אביגדור צ'ריקובר]] את החוג ללשון וספרות יוונית.{{הערה|1=[http://web.archive.org/20040111114723/icj.huji.ac.il/cherrick/chogim.htm חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית] שנות יסוד החוגים ושמות מרצים מרכזיים בתקופת המנדט}} השתתף בקונגרס הבינלאומי ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]] הראשון, ב[[אמסטרדם]], [[1938]].▼===פעילות ציונית===
* ייסד את הקבוצה הראשונה של נוער חלוצי בגרמניה ורכש אדמה ל[[הכשרה|הכשרתם]]. שם הקבוצה היה "מהפכה". רוב חבריה היו חברי [[חפציבה]] בעמק.
* עיקר מחקרו דן בסוגיית ה[[התייוונות]] היהודית בארץ ישראל ומחוצה לה ב[[תקופת התלמוד|ימי המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] ועד ל{{ה|מאה השמינית}}, כפי שהיא עולה מתוך הספרות והכתובות היווניות והרומיות. פרסום למעלה ממאה עבודות על נושאים אלה. הם הופיעו ב"[[תרביץ]]", ב"[[ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]", ב"[[ציון (כתב עת)|ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל]]" ועוד. פיענח מאות כתובות ארכאולוגיות שהתגלו ב[[בית שערים]].{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4106 בית שערים] באתר מטח}}▼* נשיא הסתדרות [[החלוץ]] בליטא וחבר מרכז החלוץ העולמי. כמו כן כיהן כיו"ר [[קרן היסוד]] בליטא ויו"ר [[השומר הצעיר]] שם.
ב-[[1921]] היה חבר הנשיאות של כנס היסוד של ההסתדרות העולמית של החלוץ, ב[[קרלסבד]].
*היה חבר ועד [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] .▼===פעילות אקדמית===
* ב-[[1925]] עם פתיחת [[האוניברסיטה העברית]] באותה שנה, הוזמן מטעם ההנהלה לשמש בה כמרצה.
▲* ב-[[1928]] ייסד יחד עם פרופ' [[אביגדור צ'ריקובר]] את החוג ללשון וספרות יוונית.{{הערה|1=[http://web.archive.org/20040111114723/icj.huji.ac.il/cherrick/chogim.htm חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית] שנות יסוד החוגים ושמות מרצים מרכזיים בתקופת המנדט}}
▲* עיקר מחקרו דן בסוגיית ה[[התייוונות]] היהודית בארץ ישראל ומחוצה לה ב[[תקופת התלמוד|ימי המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] ועד ל{{ה|מאה השמינית}}, כפי שהיא עולה מתוך הספרות והכתובות היווניות והרומיות.
* פרסום למעלה ממאה עבודות על נושאים אלה. הם הופיעו ב"[[תרביץ]]", ב"[[ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]]", ב"[[ציון (כתב עת)|ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל]]" ועוד.
* פיענוח מאות כתובות שהתגלו בבית שערים.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4106 בית שערים] באתר מטח}}
▲* חבר ועד [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]]
* השתתף בקונגרס הבינלאומי ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]] הראשון, ב[[אמסטרדם]], [[1938]].
===פעילות חינוכית===
| 