קימונו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים **
Shalmit (שיחה | תרומות)
ניסוח, הרחבה
שורה 1:
[[תמונה:JimmyWales wearing Kimono.jpg|ממוזער|230px|[[ג'ימי ויילס]] לבוש ב'''קימונו''' ב[[קיוטו]], [[2007]]]]
ה'''קימונו''' (ב[[קנג'י]]יפנית: 着物, משמעות מילולית: "פריט לבוש") הוא התלבושתהלבוש הלאומיתהמסורתי של [[יפן]]. בעבר ייצגהשימשה המילה "קימונו" במשמעות של ״לבוש״, וייצגה את כל סוגי הביגוד והמלבושיםהלבוש. ברם, ב[[העת החדשה|עת החדשה]] נתייחדה משמעותה לזו של החלוק המהודר והטקסי המשמש בעיקרו את המין הנשי, אך גם גברים וטף. כיום נלבש הקימונו בעיקר כלבוש חגיגי בטקסים, חגים, ומסיבות משפחתיות.
 
== הסבר ==
חלוק הקימונו אינו חלוק-בית גרידא, כי אם מלבוש מפואר, בר-שימוש הן כלבוש רשמי והן בחיי היומיום. חלוק הקימונו אינו אלא כתונת בית ארוכה ועשויה [[משי]], המעוצבת בצורת T ומאופיינת ב[[צווארון]] וב[[שרוול]]ים רחבים וארוכים, הנשמטים אף עד גובה ה[[קרסול]]יים. על חלקו החיצוני של הקימונו ניתן לחזות בהדפסים ארוגים או צבועים, על פי נושא נבחר. כמיטב המסורת, בעוד נשים נשואות תעטינה בקימונו מסוג אחד, הרי שנשים שטרם נישאו תתעטפנה בקימונו מסוג אחר, הנודע בשם [[פוריסודה]] (מילולית: שרוולים קצרים). האחרון הוא בגד בעל שרוולים המגיעים עד הרצפה, אשר נועד במקורו בעיקר לאירועים רשמיים ומיוחדים.
 
הקימונו אופףעוטף את גוף הלובש כאשר צדו השמאלי פרוס תמיד מעל משנהו (להוציא מלבושי גוויה לקראת קבורתה), ושניהם אחוזים במקומם על ידי [[אבנט]] רחב המכונה [[אובי]], הנקשר מאחור. שכבותבתקופות שונות נילבשו הקימונו רבותבמספר המהשכבות, ונעטותשנעטו בסדר מסוים וקבוע מראש. לבישתנהוג הקימונולהשלים תיעשהאת בדרךלבישת כללקימונו בדעם בבדמנעלים עםמסורתיים. עטייתעל כפות הרגליים בהנעלהסנדלי מסורתיתעץ (ובמיוחדמצופים לכה עם רצועות בד קלועות או סנדלי עץ ([[גטה]], סנדלי עור ועץ; ו[[זורי]], מעין נעלי עור פתוחות) ו[[טאבי]], גרביים בעלי חלוקה בין הבוהן ליתר האצבעות ברגל.
== היסטוריה ==
[[File:Uemura Shoen - Daughter Miyuki - Google Art Project.jpg|thumb|250px|ציור של אישה לבושה בקימונו משנת 1914]]
דגמי הקימונו הראשונים הושפעו עמוקות מה[[הנפו]], הלבוש הסיני המסורתי, באמצעות תרומות תרבותיות רחבות היקף שהתרחשו בציר היפני-סיני, למן המאה החמישית לספירת הנוצרים. ברם, היה זה אך במרוצת המאה השמינית כאשר עיצובים סיניים נכנסו לאופנה בקרב היפנים והמאפיין הבולט לכך היה הפיכתו של הצווארון הגבוה למאפיין שכיח במיוחד בקרב אופנת הנשים היפנית.
 
במהלך [[תקופת הייאן]] היפנית (שמתפרשת על פני השנים [[794]] עד [[1192]] לספירה), התעצב הקימונו לכדי סגנון מיוחד - לובשיו עטו על כתפיהם עצמם עד תריסר, ולעתים אף יותר, שכבות בצבעים מנוגדים, ועליהן עטו חצי סינר המכונה בשם מוֹ, מעל הקימונו. לשילובי הצבעים השונים נודעו משמעויות שונות וכל אחד היה לייחודי בפני עצמו. במהלך [[תקופת |תקופת מורומאצ׳י]] (בשנים [[1392]] עד [[1573]]), ה[[קוסודה]], קימונו יחיד שנחשב קודם-לכן ללבוש תחתון, החל להלבש בלי מכנסי האקאמה מעליו, ונשמר אפוא במקומו בסיועה של חגורה בשם אובי. במהלך [[תקופת אדו]] החלו השרוולים להתארך, במיוחד בקרב נשים לא נשואות, ואף האובי נעשה רחב יותר ובעל סגנונות קשירה שונים שנכנסו לאופנה. באותם הימים, נהגו ללבוש את הקימונו סמוראים בעיקרם, שכן עבורם היה הקימונו משמש כלבוש רשמי או לכל הפחות בתור לבוש נוסף מתחת לשריון הסמוראי. או-אז היה לרוב מדובר בקימונו פשוט או בעל עיטורים שהיה ברשות המשפחה או הכוח הצבאי שאל אנשיו השתייך הסמוראי.