איגרות חוב ממשלתיות בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מיסוי: קישור לויקיטקסט |
|||
שורה 39:
==== סבסוד פנסיה - איגרות מירון וערד ====
{{ערך מורחב|פנסיה בישראל}}
לקרנות הפנסיה קיימות איגרות החוב מירון (אינה מונפקת עוד) וערד, (אשר החליפה אותה) בעלי ריבית קבועה ו[[הצמדה למדד]], אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד{{הערה|[http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDLocalDebt/NonNegotiable/GovermentalBonds.htm מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות] באתר [[היחידה לניהול החוב הממשלתי]] ב[[משרד האוצר]]}}. איגרות חוב אלה נוטות לתת תשואה גבוהה יותר (בהתאם לסיכון) מאשר התשואה בשוק, וככאלה מהוות סבסוד של פנסיות החוסכים על חשבון הציבור משלם המסים שטרם פרש לגמלאות. (מתוך תקווה שלעולם יהיו ההכנסות ממסים גבוהות דיין כדי לעמוד בהתחייבויות אלה) קיימת ביקורת על סבסוד פנסיה זה, כיוון שמידת הסבסוד הממשלתי של כל קרן פנסיה נמצאת ביחס ישר להפקדות בעל הקרן. כלומר, אדם אשר מרוויח פי 2 יותר, יקבל מהמדינה פי 2 מאדם המרוויח מחצית מהכנסתו עד למגבלה הקבועה בחוק. מעשית,
נכון לשנת 2015, קניית אג"ח מיועדות מוגבלת ל-30% מההפקדה לפנסיה, וההפקדה המירבית לפנסיה מסובסדת היא בסכום של עד 41% מ[[השכר הממוצע במשק]]{{הערה|[http://sba.economy.gov.il/about/snews/documents/azmaei%20sachir.pdf תיאור ההבחנה בין עצמאי לשכיר], באתר [[הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים]] באתר [[משרד הכלכלה]]}}.
==== סבסוד ביטוחי חיים - איגרות חיים-צמוד (ח"ץ) ====
|