שבט זבולון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[
'''שֵׁבֶט זְבֻלוּן''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] המוזכרים ב[[תנ"ך]].
שורה 20:
האבן שמייצגת אותו ב[[חושן]] היא אבן ה[[יהלום (אבן חן מקראית)|יהלום]] שאותה נשא [[אהרן]] הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו.
ה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של [[ספינה]] על רקע [[לבן]].[[
במדרש אגדה (לבמדבר ב') ישנה דעה נוספת כי על דיגלו היה מצויר בית על פי נרדפותה של המילה בית למילה זבול.
שורה 36:
== נחלת השבט ==
[[
[[קובץ:Toussaint, A. Carte de la Palestine. 1834.D.jpg|250px|ממוזער|נחלת שבט זבולון. א. טוסיין. 1834]]
נחלת זבולון מתוארת מספר פעמים במקרא. עיקרה בספר יהושע שם מתוארים גבולתיה הגאוגרפיים. תיאורים נוספים מופיעים במקומות אחרים במקרא, מהם ניתן להסיק פרטים שונים על המיקום הגאוגרפי של נחלת השבט. (כך למשל, בברכת יעקב לשבטים, המתוארת ב[[ספר בראשית]], נאמר: {{הדגשה|זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. וְהוּא - לְחוֹף אֳנִיּוֹת, ויַרְכָתוֹ - עַל צִידֹן}}.
שורה 73:
== מסורות יהודי ג'רבה וכרתים ==
פרופסור [[נחום סלושץ]] בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) על האי [[ג'רבה]], מביא את מסורת יהודי האיים ג'רבה ו[[כרתים]] על היותם צאצאי שבט זבולון, ומקיימי הנבואה של ברכת יעקב (על פי פרשנות הזוהר הקדוש). הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה, האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}. אחד מבניו של זבולון היה סרד.על סמך זה כתב בספרו נ.ר. גנור 'מי היו הפיניקים ' (ע' 219) כי יכול להיות שמשפחת הסרדי
== שבט זבולון בהלכה ==
| |||