עשה לך רב – הבדלי גרסאות

במסכת אבות בפרקפרק א' משנה ו' נאמר:

הפרשנות על משנה זו גורסת, כי מדובר ברב המלמד תורה; רבי [[עובדיה מברטנורא]], למשל, כתב בפירושו: "...ואני שמעתי: עשה לך רב - שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר".

:"עשה לך רב כיצד? מלמד שיעשה לו את רבו קבע, וילמד ממנו מקרא, משנה, מדרש, הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במדרש - סוף שיאמר לו בהלכות; טעם שהניח לו בהלכות - סוף שיאמר לו באגדה; נמצא האדם ההוא יושב לו במקומו ומלא וברכה. היה רבי מאיר אומר: 'הלומד תורה מרב אחד, למה הוא דומה? לאחד שהייתה לו שדה אחת, וזרע מקצתה חִטים, ומקצתה שעורים, מקצתה זיתים ובמקצתה אילנות, ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שהוא לומד משניים או שלשה, דומה למי שיש לו שדות הרבה: אחד זרע חטין, אחד זרע שעורים, ואחד נטע זיתים, ואחד אילנות - ונמצא האדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה'".

[[מנחם המאירי|המאירי]] הוסיף, שמטרת העצה היא שהאדם ילמד ממישהומאדם אחר, כדי לקבל רעיונות שונים, וגם על מנת לקבל ביקורת חיצונית על מעשיו: "דאפילו חכם שבחכמים, ראוי שישים לעצמו איזה רב, שיברור לאב ולראש - אף על פי שאינו מוצא כמוהו, יעשה לו אדון משלמטה הימנו, כי האדם - אפילו חכם שבחכמים - אינו רואה בענייני עצמו מה שיראהו זולתו".

כאן נוטים הפרשנים לומר, שכוונת רבן גמליאל היא, שכדאי שיהיה לאדם רב, כדי שתהיה כתובת לפנות אליה במקרה של ספק ב[[הלכה]]. הם מסיקים זאת, כנראה, מדבריו האחרים: להמנע מספק בהלכה ("אל תרבה לעשר אומדות" היא עצה דומה: למדוד את התרומהה[[תרומה]] בצורה מדוייקת, כדי להמנע מנתינה של כמות קטנה מדי), כדי להמנע מלחטוא.

עם זאת, הרב [[זלמן מלמד]] קבע, שאדם שיש לו אל מי לפנות בענייני הלכה - אף אם אינו לומד מפיו תורה בקביעות או מזדהה עם השקפותיו - אינו צריך לחפש לו רב. [http://www.yeshiva.org.il/ask/print.asp?id=14729]