אמל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
[[סייד]] מוסא א-צדר, שהגיע ללבנון מאיראן ב-[[1959]], הקים את "המועצה השיעית העליונה" ב-[[1968]] ופעל במסגרת "תנועת המקופחים" ב[[שנות ה-70]]. מטרת התנועה הייתה לשפר את מעמדם החברתי והכלכלי של [[מתואלים|השיעים בלבנון]] על ידי הגדלת המשאבים המוקצים להם מהמדינה ושיפור ייצוגם הפוליטי.
למרות הצהרותיו האנטי-מלחמתיות של צדר{{הערה|1=כך למשל קבע ב[[ח'טבה|נאום]] מפורסם ב[[מסגד]] ביום השני ל[[שביתת רעב]] בה דרש את סיום המלחמה: {{ציטוט|תוכן="אי-אלימות היא דרכנו ותשובתנו. כל מי שבא אלינו עם נשק, מוטב שיסתלק. אני לא אניף חרב. נשקנו הוא דבר האלוהים".|מקור=פואד עג'מי, האימאם הנעלם. תרגום: [[עמי שמיר]].}}}}, לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ב-[[1975]] הוקמה, לאור רצונו להבטיח את ביטחונה של קהילתו, מסגרת צבאית חשאית בה התאמנו צעירים שיעים מה[[
במהלך המלחמה נדחקה "תנועת המקופחים" לשוליים ואלמנטים רבים של התנועה החברתית-פוליטית עברו לאמל{{הערה|1=תהליך דומה התרחש באיחוד הפוליטי ה[[מארונים|מארוני]] "[[החזית הלבנונית]]", שהמיליציה שלו [[הכוחות הלבנוניים]] היא מפלגה פוליטית בלבנון כיום והחזית אינה קיימת עוד.}}. התמיכה באמל גדלה במהלך המלחמה, לאור התקפות ישראל על דרום לבנון (במענה להתקפות [[אש"ף]]) שאוכלס ברובו על ידי שיעים. עם זאת, אמל נמנעה כמעט לחלוטין מלחימה בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים, בין היתר בשל עוצמת ישראל והתמקדות הלחימה בין ה[[פלסטינים]] וה[[דרוזים]] לבין ה[[נצרות|נוצרים]].
| |||