הגירוש הגדול של מרץ – הבדלי גרסאות

בסך הכול גורשו כ-94 אלף אזרחים כאשר 72% היו נשים וילדים. מאסטוניה גורשו 21,000 אזרחים, מלטביה 42,000 אזרחים ומליטא 31 אלף אזרחים. היקף המגורשים הגיע לכ-2-3% מכלל אוכלוסיית הרפובליקות. רוב הגירוש בוצע ב-[[25 במרץ]] והשלמות קטנות בימים הבאים. כול המגורשים חתמו על מסמך לפיו הם קיבלו מעמד של תושב מיוחד ללא זכות לחזור וקבלת עונש של 20 שנות עבודת פרך במידה ויבוצע ניסיון בריחה. הם היו צריכים להתייצב במשרד מקומי של משרד הפנים פעם בחודש. המגורשים התיישבו ב[[אמור (מחוז)|מחוז אמור]], [[אירקוטסק (מחוז)|מחוז אירקוטסק]], [[קרסנויארסק (מחוז)|מחוז קרסנויארסק]], [[נובוסיבירסק (מחוז)|מחוז נובוסיבירסק]], [[אומסק (מחוז)|מחוז אומסק]] ו[[טומסק (מחוז)|מחוז טומסק]].