בגדי ילדים – הבדלי גרסאות

בראשית [[המאה ה-20|המאה העשרים]] לבשו תינוקות וילדים קטנים בגדים זהים ולא הייתה הבחנה בין בגדי [[בת|הבנות]] לאלה של [[בן|הבנים]]{{הערה|שם=היסטוריה|}}{{הערה|שם=פאולטי| Paoletti, Jo B. Clothing and Gender in American Children’s Fashions, 1890-1920. Signs 13 (Autumn 1987): 136-143}}.[[קובץ:Albert Einstein at the age of three (1882).jpg|160px|ממוזער||שמאל|ממוזער|אלברט איינשטיין בגיל שלוש]] ב[[ימי הביניים]] נהוג היה לעטוף את התינוקות ברצועות בד ארוכות, מעין כותונת כפיה שהגבילה את תנועתם. התפיסה הרווחת גרסה שרק כך יגדלו בצורה ישרה ובריאה. כשגדלו מעט הולבשו התינוקות בגלימה ארוכה. כאשר החלו ללכת ולמדו לשלוט בצרכיהם קוצרה הגלימה. הבגד היה זהה לבני שני המינים. לאחר מכן הולבשו הילדים בבגדים הדומים לאלו של הבוגרים ולא הייתה התאמה של הלבוש לצרכיהם כילדים{{הערה|שם=מרזל|מרזל, שושנה-רוז (נובמבר 2004). סיפורי בגדים. עת-מול 178(2), עמ' 27-29}}. הבגדים שיקפו את התפיסה האירופית שראתה בילד איש קטן, [[אופנה|והאופנה]] לא הבחינה בין מבוגרים בגילאים שונים{{הערה|באדינטר, אליזבת. וגם אהבה: תולדותיה של אהבת-האם מן המאה ה-17 ועד המאה ה-20. תל אביב : ספרית מעריב תשמ"ה, 1985}}. במהלך [[המאה ה-18|המאה השמונה עשרה]] התחולל שינוי רעיוני מהותי ב[[אנגליה]] שהעלה את חשיבותן של [[זכויות האדם|זכויות האזרח]]. התהליך פשט ל[[צרפת]] ולארצות אחרות והגיע לשיאו [[המהפכה הצרפתית|במהפכה הצרפתית]]. העיסוק בזכויות האזרח מיקד את ההבחנה בשלבים השונים של חיי האדם והעלה את המודעות גם לילדים ולצורכיהם המיוחדים. הפילוסוף האנגלי [[ג'ון לוק]] שעבודתו הדגישה את השפעתו הכמעט-מוחלטת של ה[[חינוך]] על התפתחות האדם, טען כי תשע עשיריות מאופיו של האדם ומיכולותיו מעוצבות על ידי החינוך שלו{{הערה|Locke, John. Some Thoughts Concerning Education and Of the Conduct of the Understanding. Eds. Ruth W. Grant and Nathan Tarcov. Indianapolis: Hackett Publishing Co., Inc. (1996), p. 10 }}. הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-ז'אק רוסו]] שעסק ב[[פילוסופיה של החינוך]] ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית, הביע את דעותיו על החינוך בספרו "[[אמיל, או על החינוך]]" וטען כי אם יחונכו הילדים לפי צרכיהם הם יגדלו ויהפכו לאזרחים טובים יותר{{הערה|שם=מרזל|}}. בעקבות שינויים אלו החלו בתחילת [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] לעצב בגדי ילדים מגבילים פחות שאפשרו תנועה רבה יותר אך עדיין שיקפו את בגדי המבוגרים.

בעולם המערבי, נראה שמגיל צעיר בנים מעדיפים או מכוונים להעדיף [[צבע]] [[כחול]], בעוד בנות מעדיפות, או מנותבות להעדיף צבעים [[ורוד|ורודים]]ים. השאלה האם ישנם הבדלים מולדים בין המינים בהעדפות צבע העלתה ויכוח ער באקדמיה ומחוצה לה וישנם מחקרים בנושא שמנסים להבין מהו מקור העדפת הצבעים{{הערה|צוריאל הררי, קרן. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580834,00.html הנימוק הורוד], כלכליסט, 23.8.2012}}. ההסבר האבולוציוני להפרדה בצבעים מתבסס על אורח החיים השונה של גברים ונשים בתקופה שבה בני אדם התפתחו אבולוציונית וחיו כציידים לקטים. על פי התאוריה האבולוציונית, נשים [[ציידים-לקטים|לקטיות]] פיתחו אסטרטגיות לחיפוש [[מזון]] השונות מאלו של הגברים, אסטרטגיות שבין השאר היו רגישות יותר לצבעים. אך ההעדפה לצבעים מסוימים השתנתה במאה השנים האחרונות וייתכן כי זו עדות לכך שהכוחות החברתיים חשובים ומשפיעים יותר על בחירת הצבע מאשר ההסבר [[אבולוציה|האבולוציוני]] שניתן לכך. השרירותיות שבה בנים ובנות אוהבים צבע מסוים וכן העובדה שהעדפות אלה עברו היפוך במהלך ההיסטוריה, מחזקות את הסברה שמקור ההעדפה הוא [[תרבות|תרבותי]]י בעיקרו ולא [[ביולוגיה|ביולוגי]]{{הערה|[https://greengross.wordpress.com/2012/09/12/%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%99/ כחול לבנים, ורוד לבנות – הבדלים בין המינים בתפיסת צבעים, תאוריית ההיפוך המגדרי והסכנה בהסתמכות על עדויות אנקדוטיות]}}.

במהלך המאה ה-20 הפכו בגדי ילדים בעלי עיצוב גברי כמו [[מכנסיים]], מקובלים יותר על בנות ונשים אך בנים הלובשים [[שמלה]] או [[חצאית]] אינם מראה שכיח ומקובל{{הערה| Padawer, Ruth (August 8, 2012). [http://www.nytimes.com/2012/08/12/magazine/whats-so-bad-about-a-boy-who-wants-to-wear-a-dress.html What’s So Bad About a Boy Who Wants to Wear a Dress?]. ''The new York Times Magazine'', Retrieved 10 September, 2015}}. בסביבות 1940 יכלו בנות בכל גיל ללבוש מכנסיים בבית או באירועים בלתי רשמיים, אך נדרשו ללבוש שמלות וחצאיות [[בית ספר|בבית הספר]] ובאירועים רישמייםרשמיים. כיום נוהגות הבנות ללבוש מכנס ארוך או קצר כדבר שבשגרה. חלק מן המכנסיים, כגון [[ג'ינס]] "יוניסקס", [[עיצוב|מעוצבים]] כדי להתאים לשני המינים אך מכנסיים רבים אחרים מאופיינים לפי מגדר על ידי צבעים ודקורציה{{הערה|[http://www.mefunakim.com/page/59 בגדי הילדים של פעם לעומת היום]}}.

לקשרים הסימבולים בין צבע הבגד למין הילד יש משמעות אוניברסלית ובתרבות האירופאית מקושר הצבע הוורוד לבנות בעוד הבגד הכחול מזוהה עם הבנים. אך זוהי מוסכמה חברתית ותרבותית שלא תמיד הייתה תקפה{{הערה|שם=היסטוריה|}}{{הערה|[http://histclo.com/gender/color.html Historical Boys’ Clothing ]}}. בתחילת המאה העשרים ועד סיום [[מלחמת העולם השנייה]] מקובל היה להלביש דווקא ורוד לילד וכחול לילדה. הוורוד נתפס כגוון חיוור של אדום, צבעו של אל המלחמה [[מרס (מיתולוגיה)|מארס]], המתאים יותר לבנים, בעוד הכחול המזוהה עם [[ונוס]] ועם ה[[מדונה]] נחשב לצבע נשי המתאים לבנות. בפועל שימשו שני הצבעים לבגדי בנים ובנות לסירוגין עד לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, כתוצאה ממגמות [[דעת קהל|בדעת הקהל]] ותכתיבי תעשיות הבגדים נקבע הצבע הוורוד כצבע נשי השייך לבנות והכחול היה לצבע גברי, ההולם את הבנים. קשר הדוק זה בין המין הביולוגי לצבעם הוורוד והכחול של בגדי הילדים מתקיים זה שנים רבות. אך למרות קיומו של הקשר [[דיכוטומיה|הדיכוטומי]] בין המין לצבע יכלו תמיד הילדות ללבוש גם בגדים בצבע כחול בעוד שהבנים לא הורשו לעטות בגד וורוד. במהלך המאה העשרים הפכו בגדי הבנים נשיים וקישוטיים פחות, בגדי הבנות הפכו גבריים יותר והמכנסיים הפכו ללבוש המקובל על ילדות ונשים כאחת. בנות שמעדיפות [[משחק|משחקים]]ים או אפילו לבוש של בנים אינן נחשבות בדרך כלל לחריגות, בניגוד להעדפה של בנים למשחק [[בובה|בבובות]] או ללבישת [[שמלה|שמלות]] [[איפור|ואיפור]] הפנים. אחוז גובר והולך של נשים אומרות שהיו "טום־בויז" בילדותן, ובחירה זו אינה נושאת עימה סטיגמה, בדרך כלל{{הערה|שם=היסטוריה|}}.

כתגובה לסיווג הסטריוטיפי של בגדי הילדים ול[[שיווק]] האגרסיבי המקבע ומעצים את המסרים הפטריארכליים המועברים באמצעות הבגד, החלו להתארגן קבוצות המתנגדות לדיכוטומיה המקובלת. אחת הקבוצות היא Pinkstinks היוצאת נגד השימוש, הפרסום והרכישה של [[מוצר|מוצרים]]ים המקדמים ראיה סטריוטיפית ומגבילה של בנות ובנים ומציעה כאלטרנטיבה רכישה של מוצרים שאינם מובחנים על פי מגדר{{הערה|[http://www.pinkstinks.co.uk/ Pinkstinks]}}. יוזמה דומה המבקשת לבטל הפרדות מגדריות בעולם ה[[אופנה]] היא זו של ה[[חנות כלבו|כולבו]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] סלפרידג׳ס, המשיק [[חנות]] פופ־אפ ניטרליתנייטרלית מבחינה מגדרית. אנשי סלפרידג׳ס מתכננים לפתוח חנות בת שלוש קומות שתאגד את כל פריטי היוניסקס של ה[[מעצב|מעצבים]]ים וה[[מותג|מותגים]]ים אשר נמכרים בה ולהשתמש ב[[צילום|תצלומים]], ב[[מוזיקה]] וב[[סרט קצר|סרטונים]] נטולי שייכות מגדרית מקום ב[[בובה|בובות]] ראווה של גברים או של נשים. יוזמות אלה ואחרות, המקדמות מגמה הדוגלת בטשטוש כל הנוגע למה נחשב ללבוש גברי ונשי ודרישה למבחר [[פלורליזם|פלורליסטי]] אמיתי בהצע הבגדים, משפיעות גם על אופנת הלבוש לילדים{{הערה|רגב, יעל. [http://www.maariv.co.il/lifestyle/fashion/Article-462558 מיוחד במינו: היוזמה החדשה שמבטלת הפרדות מגדריות בעולם האופנה]. מעריב און-ליין, 6.2.2015}}.

* שורק, יורם. [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=591193 ורוד זה לא רק צבע, זו גם תכונה]. נענע 10, 31.10.2008