לשכת הפרווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד על מיקום הלשכה ועוד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
==מיקומה של הלשכה==
ה[[משנה]] ב[[מסכת מידות]] מציינת את מיקומה של הלשכה בצפון (ה, א לפי
:"שש לשכות היו בעזרה, שלוש בצפון ושלוש בדרום. שבצפון: לשכת המלח, לישכת הפרווה, לישכת המדיחין. לישכת המלח, שם היו נותנין מלח לקורבן; לשכת הפרווה, שם היו מולחין עודות קדשים ועל גג היה בית טבילה לכהן גדול ביום הכיפורים...".
גרסה סותרת נמצאת בציטוט של משנה זו ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת יומא]] (יט, א), שגורס "'''שבדרום''': לשכת המלח...". גרסה זו התקבלה על ידי המפרשים, כולל ה[[רמב"ם]], שקיבע אותה גם בנוסח המשנה שב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשנה]] שלו. בעל [[תוספות יום טוב]] (בפירושו למשנה מידות ה, ג) משער, שזהו שיבוש שנגרם כתוצאה מכך שעיקר עבודת הקורבנות היא בצפון המקדש, ועל כן ייחסו בטעות (לדבריו) את הלשכות העוסקות בקורבנות, לצפון גם כן. הוא תומך גם את יתדותיו בעובדה שגם בפרק הראשון של מסכת מידות, מפורטים תחילה השערים שבדרום; ואם כן גם כאן הגיונית יותר הגרסה "שבדרום" תחילה, גם אצלנו.
עם זאת, יש לציין שבכתבי היד המהימנים של המשנה (כולל, כאמור, כתב יד קאופמן), הגירסה היא 'שבצפון'.
==שימושה של הלשכה==
בלשכה רוכזו העורות שהופשטו מן הקורבנות במהלך השבוע, ובה היו מולחים אותם כדי לשמרם ומחלקים אותם בין הכהנים בכל ערב [[שבת]]. כך מספרת ה[[תוספתא]] ([[מסכת מנחות|מנחות]] יג, ד):
:"בראשונה היו מכניסין עורות קדשים ללשכת בית הפרווה, והיו מחלקין אותו בערבית לכל בית אב שבאותו היום, והיו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע. התקינו שיהו מחלקין אותו בערבי שבת לכל משמר ומשמר, ועדיין היו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע. עמדו בעלים והקדישום לשמים; אמרו: לא היו ימים מועטין עד שחיפו כהנים פני כל האולם בטבלאות של זהב...".
על גגה של הלשכה היה מקווה טהרה ("בית טבילה") לצורך הכהן הגדול, שהיה נחשב כחלק מן ה[[קודש]] (העזרה). כך, לא יכול היה הכהן הגדול לטבול בה לפני תחילת העבודה ביום הכיפורים, שכן היה עליו לטבול בטרם ייכנס לקודש. שאר הטבילות (ארבע מתוך חמש) נערכו באותו מקווה.
אל בית הטבילה נכנס הכהן דרך מדרגות לולייניות שהחלו ב[[לשכת המדיחין]] הסמוכה. על השאלה מדוע לא היה הכהן נכנס ישירות מבית הפרווה, ענו המפרשים שתי תשובות אפשריות: א. בלשכת הפרווה היה שורר ריח חריף עקב מליחת העורות שבמקום, ורצו למנוע זאת מן הכהן הגדול, שעבד מתוך [[צום]] וחוסר שינה; ב. משום צניעות, מחשש פן יונף הסדין החוצץ בין הכהן הגדול ובין העם ויתגלה בעירומו, נכנס מדרך צדדית.
== מקור השם ==
===מכשף ששמו 'פרווה'===
לפי דברי [[
רבים תמהו, כיצד ייתכן לקרוא שם מקום בהר הבית על שמו של נכרי מכשף? בענין זה נחלקו הדעות:<br />▼
על פי [[מנחם המאירי]], היה זה מכשף יהודי ש[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ותרם מקווה זו הנקראת על שמו.<br />▼
▲רבים תמהו, כיצד ייתכן לקרוא שם מקום
ב[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] מופיעה הדיעה כי היתה זו יצירה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] שהסתייעה ב[[חוק כלים שלובים]] על מנת להעלות את המים לקומה השניה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.<br />▼
דעת ה[[גאונים]], המובאת ב[[ספר הערוך]] (וכן דעת הרמב"ם בפירושו למשנה), היא כי
▲על פי [[מנחם המאירי]], היה זה מכשף יהודי ש[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] ותרם מקווה זו הנקראת על שמו.
ר' [[עובדיה מברטנורא]], בפירושו למשנה (מידות ה, ג), כתב: "אדם מכשף ששמו 'פרווה' בנה אותה לשכה על ידי מכשפוּת ונקראת על שמו".
▲ב[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] מופיעה הדיעה כי היתה זו יצירה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]] שהסתייעה ב[[חוק כלים שלובים]] על מנת להעלות את המים לקומה השניה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.
===הסבר השם על פי תפקיד הלשכה===
ר' [[שמעיה (תלמיד רש"י)|שמעיה]] כותב בפירושו למסכת מידות (וכן סובר גם ה'תוספות יום טוב'), שלשכה זו נקראה על שם עורות ה'''פרים''' שהיו מולחים בה, ורק בית הטבילה שעל גבה נקרא בשם 'פרוה' על שם המכשף שבנאו.
לדעתו של חוקר המקדש אלחנן אייבשיץ (בספרו 'הבית השני בתפארתו', עמ' רי-ריא), השם פרווה מסמל בעיקרו את המשמעות של 'עור שעיר' (כמשמעות הידועה לנו של [[פרווה]]), כרמז לשימושה של הלשכה, למליחת עורות; עם זאת, יש בשם גם משום זכר למאורע ההיסטורי של אותו מכשף שחתר בעזרה, כמסורת הגאונים.
[[קטגוריה:בית המקדש]]
| |||