פוזיטיביזם לוגי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משפטים בעלי מובן: חייבים להיות תקפים לוגית.
שורה 74:
מכאן, לא מדויק לומר שהוא תוקף את כלל המטאפיזיקה, אלא את חלקה המתיימר לידע הנוגע לדברים הנמצאים מעל או מעבר לכול ניסיון. כגון: מהויות הדברים, הדברים כשלעצמם, המוחלט וכיוצא באלה. הדבר המאפיין טענות אלו הוא שהן אינן ניתנות לאימות – הן אינן עומדות למבחן אמפירי, ובנוסף אינן לוגיות. על כן הן חסרות משמעות. הדבר נכון גם לגבי רוב הטענות ה[[מיסטיקה|מיסטיות]] וה[[תאולוגיה|תאולוגיות]]. ייתכן אמנם, כי יש ביניהן טענות המועמדות למבחן אמפירי, למשל, "[[זאוס]] נמצא על פסגת ה[[אולימפוס]]", או "למי ששובר [[מראה]] יהיו 7 שנים רעות". במקרה זה הן יחשבו לבעלות משמעות, אבל, שגויות.
 
ברור כי גם הטענות המאומתות אינן משיגות ודאות מוחלטת, ומסיבה זו הן מכונות השערות. אם כן, הרי שהמדען שואף להשגת ודאות מספקת מבחינה מעשית, אך ברור לו כי לעולם לא יושג אימות מושלם. עקב כך, בהקשר המדעי, "ההכרחי", "הוודאי" (אין [[דיכוטומיה|חלוקה]] לוודאי ו[[קונטינגנטי|מקרי]]) ו"ה[[אפריורי]]" הן מלים חסרות משמעות. המדע נסמך על הניסיון וכול דבר החורג ממנו, או קודם לו, כלל אינו יכול לבוא לידי אימות ומשום כך מזוהה באופן ברור ונוקב כחסר משמעות.
 
ביקורת נוספת מציינת כי התאוריה הפוזיטיביסטית, מביאה לסתירה כאשר היא מופעלת על עצמה.