פגם גנטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.108.85.220 (שיחה) לעריכה האחרונה של Esh77
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
 
== גורמים ==
פגמים גנטיים נגרמים בשלושה אופנים:
 
* #תורשה: הפגמים הגנטיים המוכרים והשכיחים ביותר הם ה'''[[מחלה תורשתית|מחלות התורשתיות''']] ו'''לקויות תורשתיות''' - פגמים גנטיים המועברים מההורים לצאצאים (להבדיל ממחלותמ[[מחלה זיהומית]] זיהומיותבה שהורהההורה מדביק בהן צאצא ולהבדיל ממחלות [[פריון (חלבון)|פריוניות]] שבהן ההורה מוריש לצאצא חלבון ציטופלזמטי מדבק).
ישנם שלושה אופנים שבהם נגרמים פגמים גנטיים:
**##מחלה/לקות גנטית שההורה חלה/לקה בה בשל פגם בגנים שלו וגם הצאצא חולה בה כי קיבל את הגנים של ההורה.
* תורשה: הפגמים הגנטיים המוכרים והשכיחים ביותר הם ה'''מחלות התורשתיות''' ו'''לקויות תורשתיות''' - פגמים גנטיים המועברים מההורים לצאצאים (להבדיל ממחלות זיהומיות שהורה מדביק בהן צאצא ולהבדיל ממחלות [[פריון (חלבון)|פריוניות]] שבהן ההורה מוריש לצאצא חלבון ציטופלזמטי מדבק).
**##מחלה/לקות גנטית ששני ההורים היו נשאים שלה והצאצא מבטא אותה.
**מחלה/לקות גנטית שההורה חלה/לקה בה בשל פגם בגנים שלו וגם הצאצא חולה בה כי קיבל את הגנים של ההורה.
**##מחלה בעקבות מוטציה ברקמה שמייצרת את כלל תאי הביצית של האם או את כלל תאי הזרע של האב (כמו המוטציה ברקמה שייצרה את תאי הביצית של המלכה ויקטוריה וגרמה לרבים מצאצאיה לרשת [[המופיליה]])
**מחלה/לקות גנטית ששני ההורים היו נשאים שלה והצאצא מבטא אותה.
*# מוטציה בשלבי ההתפתחות הראשונים של העובר: פגם גנטי יכול להיווצר בעת ה[[הפריה]] או זמן קצר לאחריה, במהלך ה[[הריון]], או אף לפני ההפריה, כתוצאה מ[[מוטציה]] ספונטנית שהתרחשה ב[[תא זרע|תאי הזרע]] של האב, ב[[ביצית|תאי הביצה]] של האם. ב'''[[תסמונת דאון]]''', למשל, [[כרומוזום]] מספר 21 בכל [[תא|תאי]] ה[[גוף]] מופיע בשלושה עותקים במקום בשני עותקים, כפי שהוא מופיע אצל אנשים בריאים. פגמים מסוג זה אינם מועברים ב[[תורשה]], ואינם נוצרים במהלך החיים בצורה ספונטנית. על אף שהמוטציה עלולה להיווצר עוד ב[[תא רבייה|תאי הרבייה]] של ההורים, היא אינה מוגדרת כתורשתית, כיוון שאין מדובר במחלה שאותה נשאו ההורים כל חייהם ושאותה ירשו מהוריהם שלהם.
**מחלה בעקבות מוטציה ברקמה שמייצרת את כלל תאי הביצית של האם או את כלל תאי הזרע של האב (כמו המוטציה ברקמה שייצרה את תאי הביצית של המלכה ויקטוריה וגרמה לרבים מצאצאיה לרשת [[המופיליה]])
* #מוטציה בתא גוף רגיל או בתאי גוף רגילים רבים: רוב סוגי ה'''[[סרטן (מחלה)|סרטן]]''', למשל, נגרמים כתוצאה ממוטציה פתאומית ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] מסוים באחד או יותר מתאי הגוף, ליקוי הגורם לתא [[מיטוזה|להתחלק]] ללא הרף. ב[[סרטן העור]], למשל, גורמת במקרים רבים [[קרינת השמש]] לשיבוש [[ביוכימיה|ביוכימי]] ב-[[DNA]], [[חומצת גרעין|חומצת הגרעין]] המכילה את המידע התורשתי ואת "הוראות ההפעלה" של התא, וכתוצאה מכך לחלוקה בלתי-מבוקרת של התא. גורמים וחומרים מסוימים ידועים כמעודדים מוטציות ספונטניות: קרינה, [[ניקוטין]] (החומר המצוי ב[[סיגריה|סיגריות]]), [[אזבסט]]. למרות זאת, הגורמים לרוב המוטציות טרם נתגלו.
* מוטציה בשלבי ההתפתחות הראשונים של העובר: פגם גנטי יכול להיווצר בעת ה[[הפריה]] או זמן קצר לאחריה, במהלך ה[[הריון]], או אף לפני ההפריה, כתוצאה מ[[מוטציה]] ספונטנית שהתרחשה ב[[תא זרע|תאי הזרע]] של האב, ב[[ביצית|תאי הביצה]] של האם. ב'''[[תסמונת דאון]]''', למשל, [[כרומוזום]] מספר 21 בכל [[תא|תאי]] ה[[גוף]] מופיע בשלושה עותקים במקום בשני עותקים, כפי שהוא מופיע אצל אנשים בריאים. פגמים מסוג זה אינם מועברים ב[[תורשה]], ואינם נוצרים במהלך החיים בצורה ספונטנית. על אף שהמוטציה עלולה להיווצר עוד ב[[תא רבייה|תאי הרבייה]] של ההורים, היא אינה מוגדרת כתורשתית, כיוון שאין מדובר במחלה שאותה נשאו ההורים כל חייהם ושאותה ירשו מהוריהם שלהם.
* מוטציה בתא גוף רגיל או בתאי גוף רגילים רבים: רוב סוגי ה'''[[סרטן (מחלה)|סרטן]]''', למשל, נגרמים כתוצאה ממוטציה פתאומית ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] מסוים באחד או יותר מתאי הגוף, ליקוי הגורם לתא [[מיטוזה|להתחלק]] ללא הרף. ב[[סרטן העור]], למשל, גורמת במקרים רבים [[קרינת השמש]] לשיבוש [[ביוכימיה|ביוכימי]] ב-[[DNA]], [[חומצת גרעין|חומצת הגרעין]] המכילה את המידע התורשתי ואת "הוראות ההפעלה" של התא, וכתוצאה מכך לחלוקה בלתי-מבוקרת של התא. גורמים וחומרים מסוימים ידועים כמעודדים מוטציות ספונטניות: קרינה, [[ניקוטין]] (החומר המצוי ב[[סיגריה|סיגריות]]), [[אזבסט]]. למרות זאת, הגורמים לרוב המוטציות טרם נתגלו.
 
== גנטיקה ==
שורה 20 ⟵ 19:
 
* '''פגמים ביוכימיים ב-DNA'''. קיים מגוון גדול של פגמים העלולים להיגרם ב-DNA: החלפת [[נוקלאוטיד]] אחד במשנהו, החסרה או הוספה של נוקלאוטיד, קישור בלתי-תקין בין שני נוקלאוטידים ועוד. היות שה-DNA [[תרגום (ביולוגיה)|מתורגם]] בתא ל[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]], אבני הבניין של ה[[חלבון|חלבונים]], הרי שמוטציות ב-DNA עלולות לגרום:
** #לייצור חומצת אמינו שגויה,
** #להשמטת חומצת אמינו מהשרשרת החלבונית,
** #להפסקת קידוד הגן במקום בו התרחשה המוטציה, ועקב כך לייצור חלבון חלקי, קצר מהרגיל.
:כל אלו עלולים לגרום לייצור חלבון בלתי-פעיל, או לחלופין, לחלבון מזיק העלול להצטבר באזור כלשהו בגוף. אף על פי שבגוף האדם קיימים עשרות אלפי חלבונים, הרי שלעתים פגם באחד מהם בלבד עלול להביא לתוצאות הרסניות וקטלניות.
 
שורה 31 ⟵ 30:
[[תמונה:Sicklecells.jpg|שמאל|ממוזער|144px|[[אנמיה חרמשית]] היא אחת המחלות התורשתיות הידועות והנחקרות ביותר]]
 
כיום ידועים כ-4,000 פגמים גנטיים, אם כי סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הינןהן למעשה מחלות גנטיות. רובם המוחלט של הפגמים הגנטיים נדירים מאוד ומתרחשים באדם אחד לכל כמה אלפים או מיליונים. '''[[סיסטיק פיברוזיס]]''' הינההיא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר; כ-5% מתושבי [[ארצות הברית]] נושאים את הגן הפגום; תינוק אחד מכל 2,500 חולה במחלה וכ-60,000 איש בכל העולם חולים בה. '''[[תסמונת דאון]]''', שהוזכרה לעיל, הינההיא הפגם הכרומוזומלי הנפוץ ביותר. היא מתרחשת אחת ל-660 לידות בממוצע, כשל[[גיל]] האם השפעה מכרעת: אצל אמהות בשנות ה-20 לחייהן שיעור התינוקות בעלי תסמונת דאון הוא 1 ל-5,000, בעוד שאצל אמהות בגיל 49 מזנק השיעור לתינוק אחד מכל 11.
 
פגמים גנטיים אינם תמיד מוחלטים. קיימות מחלות שהגורם להן אינו ידוע לגמרי, אף שהתברר כי לאנשים בעלי מאפיינים גנטיים מסוימים יש נטייה מוגברת ללקות בהן; '''[[מחלת אלצהיימר]]''' היא דוגמה למחלה כזו. קיימות נטיות גנטיות לתחלואה ב'''[[לחץ דם גבוה]]''', '''[[סוכרת]]''' ומחלות נוספות; קיימות גם, כמובן, נטיות גנטיות למצבים גופניים רבים, אשר מוגדרים כמחלות בצורה גבולית בלבד: '''[[השמנה]]''', '''[[פזילה]]''' ועוד.
שורה 39 ⟵ 38:
== טיפול ==
 
פגמים גנטיים הינם כיום כמעט תמיד חשוכי מרפא, היות שהפגם מצוי בכל תאי הגוף, דבר ההופך את תיקונו לכמעט בלתי-אפשרי. את הפגמים הגנטיים, שמנגנון גרימת המחלה שלהם נעוץ עמוק בתהליכי ה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] וה[[תרגום (ביולוגיה)|תרגום]] התאיים, לא ניתן לרפא באמצעות [[תרופה|תרופות]]. מאמץ מסוים מושקע בניסיון למניעה של פגמים גנטיים, וזאת על ידי עריכת [[בדיקות סקר גנטיות]].
 
מחלות הסרטן מהוות יוצא דופן, שכן לרוב הן ממוקדות באזור מסוים ולא בכל תאי הגוף. למידע נוסף ראו: '''[[סרטן (מחלה)|סרטן]]'''.
שורה 46 ⟵ 45:
 
== ריפוי גנטי ==
 
טכנולוגיות עתידיות, אשר נמצאות כיום בחזית ה[[הנדסה גנטית|מחקר הגנטי]], מתמקדות ב'''[[ריפוי גנטי]]''': השתלה באמצעים שונים של גנים בכל אחד מתאי הגוף. אחת השיטות לביצוע תהליך זה היא באמצעות [[נגיף|נגיפים]]. הללו גורמים לכמה מהמחלות השכיחות והידועות ביותר לאדם בכך שהם חודרים לתאי הגוף ומנצלים את ה[[גנום]] שלהם (של תאי הגוף) לשם התרבות. היות שבנגיפים כבר קיים מנגנון המאפשר להם לחדור בקלות יחסית לתאי הגוף, מנצלים הגנטיקאים תכונה זו לשם החדרת גנים לתאי הגוף.
 
שורה 63 ⟵ 61:
[[תמונה:XlinkRecessive.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תרשים דפוס הורשה רצסיבית בתאחיזה ל-X. תרשימים כאלו מסייעים לקבוע את הסיכוי של הצאצאים ללקות במחלה או לשאת את האלל הפגום]]
 
מחלות תורשתיות '''מונוגניות''', הנגרמות כתוצאה מפגם בגן בודד, יכולות לעבור מההורים לצאצאים בכמה דפוסי הורשה. ראשית מחולקים הפגמים הגנטיים ל'''דומיננטיים''' ול'''רצסיביים'''. בתאי הגוף קיימים שני עותקים - [[אלל|אללים]]ים - מכל גן; האחד מקורו באב והשני - באם. אחד האללים הינו בדרך-כלל [[יחסי דומיננטיות|דומיננטי]], והשני רצסיבי, כשהתבטאותו של הדומיננטי מסוככת על התבטאותו של הרצסיבי. ניקח לדוגמה את הגן המקודד ל[[צבע]] ה[[עין|עיניים]]. אם האלל הדומיננטי מקודד לעיניים כחולות והרצסיבי לעיניים חומות, הרי שלאדם הנושא את שני האללים הללו יהיו עיניים כחולות (זוהי דוגמה מופשטת, שכן במציאות האינטראקציה בין שני האללים מורכבת יותר).
 
במחלות הנובעות מפגם בגן דומיננטי מספיק שרק האב או רק האם יהיו נשאים של האלל הפגום כדי שהלה יעבור לצאצאים ויתבטא אצלם. במחלות הנובעות מפגם בגן רצסיבי נדרש כי שני ההורים יהיו נשאים של האלל הפגום, וששניהם יורישו את האלל לצאצא על-מנת שהמחלה תתבטא אצלו; אם רק אחד האללים (מאחד ההורים בלבד) מגיע אל הצאצא, הרי שהצאצא יהיה נשא של המחלה אך לא יהיה חולה בה - כיוון שהאלל התקין הינו דומיננטי, והתבטאותו מבטלת את ההשפעה של האלל הפגום.
 
שנית מחולקים הפגמים הגנטיים ל'''אוטוזומיים''' (או '''אוטוזומליים''') ולפגמים '''בתאחיזה לכרומוזום מין'''. בתאי האדם קיימים 22 זוגות כרומוזומים אוטוזומיים, אשר זהים ב[[זכר|זכרים]] וב[[נקבה|נקבות]], וזוג אחד של כרומוזומי מין, אשר על-גבם נמצאים גנים המבטאים את התכונות המבדילות בין זכרים ונקבות. נקבות נושאות זוג זהה של כרומוזומי מין ('''XX''') וזכרים - זוג כרומוזומי מין שונים ('''XY'''). כרומוזומי המין לא מבטאים תכונות מיניות בלבד, ועל-גבם נמצאים כמה גנים רגילים, המבטאים תכונות כלליות. פגמים המתרחשים בגנים הנמצאים על אחד מ-22 הכרומוזומים האוטוזומיים יועברו לצאצאים '''ללא קשר למינם''', שכן, כרומוזומים אלו זהים אצל זכרים ונקבות. פגמים בגנים הנמצאים על כרומוזום X, לעומת זאת, יועברו לצאצאים בדפוס הורשה ייחודי, הקשור הדוקות ל'''מין הצאצא'''. פירוש המילה '''תאחיזה''' הוא "מיקום הגן על כרומוזום מסוים"; '''גן בתאחיזה לכרומוזום מין''' פירושו "גן השוכן על-גבי כרומוזום מין".
שורה 73 ⟵ 71:
* {{עוגן|הורשה אוטוזומית דומיננטית}}'''הורשה אוטוזומית דומיננטית'''. דפוס הורשה זה מתאפיין בהופעת המחלה בכל דור ודור; אם בדור מסוים לא מופיעה המחלה, הרי שהעברתה לדורות הבאים מופסקת, ובזאת נסתם הגולל על המחלה במשפחה המסוימת. במחלות דומיננטיות לא קיים המושג '''נשא''', שכן נדרש רק אלל אחד על-מנת שהמחלה תופיע באדם מסוים (במחלות רצסיביות לנשאים יש אלל אחד תקין ואלל אחד פגום, והמחלה לא מופיעה). לצאצאיהם של חולים במחלה אוטוזומית דומיננטית יש סיכוי של 50% לחלות במחלה; הסיכוי זהה בזכרים ובנקבות.
 
:מבחינה [[מולקולה|מולקולרית]], הגן הפגום במחלות דומיננטיות גורם בדרך-כלל לייצור חלבון מזיק, אשר מצטבר באזורים בגוף וגורם להרס התאים בסביבה. זוהי הסיבה שפגמים מסוג זה הינםהם דומיננטיים - אין חשיבות לכמות החלבון המיוצרת (חולים בעלי אלל פגום יחיד מייצרים מחצית מכמות החלבון אשר מייצרים חולים בעלי שני אללים פגומים), ואפילו כמות מעטה מצטברת ב[[רקמת תאים|רקמות]] וגורמת לנזקים חמורים. '''[[מחלת הנטינגטון]]''', למשל, היא אוטוזומית דומיננטית. זוהי מחלה ניוונית של ה[[מוח]], והיא נגרמת עקב ייצור חלבון פגום (ארוך מהרגיל בכמה חומצות אמינו) אשר לא מצליח להתקפל כיאות ועקב כך מצטבר בתאי המוח. דוגמאות נוספות: '''[[אי-סבילות ללקטוז]]''' ו'''[[פולידקטיליה]]''' (ריבוי [[אצבע|אצבעות]]).
 
* {{עוגן|הורשה אוטוזומית רצסיבית}}'''הורשה אוטוזומית רצסיבית'''. דפוס הורשה זה מתאפיין בדילוג המחלה על-פני דורות. אדם בעל שני אללים פגומים חולה במחלה, ואילו אדם בעל אלל אחד פגום הינוהוא '''נשא'''; הוא אינו חולה במחלה אך מסוגל להעבירה לצאצאיו. האפשרות לנשאות היא הגורם לדילוג על-פני הדורות; ייתכן דור בו קיימים כמה נשאים, אך בו לא מופיעה המחלה. בזיווג בין גבר ואישה נשאים יחלו במחלה רבע מהצאצאים, רבע יהיו בריאים לגמרי ומחצית יהיו נשאים; הסיכוי, זהה בזכרים ובנקבות.
 
:מבחינה מולקולרית, הגן הפגום במחלות רצסיביות גורם בדרך-כלל לייצור חלבון פגום, חלבון אשר נחוץ לתפקוד התקין של הגוף. זוהי הסיבה שפגמים מסוג זה הינםהם רצסיביים - קיימת חשיבות לכמות החלבון התקין המיוצר. לאנשים חולים שני אללים פגומים, כך שהחלבון התקין אינו מיוצר כלל והמחלה מופיעה. בנשאים, לעומת זאת, מיוצרת מחצית מכמות החלבון התקין המיוצרת באנשים בריאים; כמות זאת מספיקה לתפקוד תקין והמחלה אינה מופיעה. דוגמאות למחלות אוטוזומיות רציסביות: '''[[אנמיה חרמשית]]''', '''[[סיסטיק פיברוזיס]]''', '''[[פנילקטונוריה]]'''.
* {{עוגן|הורשה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X}}'''הורשה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X'''. דוגמאות: '''[[המופיליה|המופיליה מסוג A]]''', '''[[ניוון שרירים של דושן]]'''.
* {{עוגן|הורשה דומיננטית בתאחיזה לכרומוזום X}}'''הורשה דומיננטית בתאחיזה לכרומוזום X'''. זהו דפוס ההורשה הנדיר ביותר. דוגמה: '''[[היפופוספטמיה]]'''.