הצבא היפני הקיסרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 67:
בשנים [[1917]]-[[1918]] המשיכה יפן להרחיב את השפעתה בסין באמצעות מתן [[הלוואה|הלוואות]] לגורמים סינים. לאחר התמוטטות האימפריה הרוסית ב[[מהפכת אוקטובר]], שלחו מדינות ההסכמה כוחות צבא כדי להלחם ב{{ה|צבא האדום}}, ואף [[התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים הרוסית#חזית ולדיווסטוק וסיביר|נשלחה משלחת יפנית לסיביר]]. הצבא הקיסרי ראה בהתמוטטות ה[[צאר]]ים הזדמנות להסיר לתמיד את האיום הרוסי מעליהם, על ידי ניתוק [[סיביר]] מרוסיה, והפיכתו ל[[שטח הפקר]], אך התוכנית נתקלה בהתנגדות ארצות הברית.
[[נשיא ארצות הברית]] [[וודרו וילסון]] ביקש ביולי 1918 מהממשלה היפנית לשלוח 7,000 חיילים כחלק מכוח רב-לאומי שמנה 24,000 חיילים, ונשלח לסיביר. לאחר דיון סוער ב{{ה|דיאט של יפן}} החליט [[ראש ממשלת יפן]] [[טראוצ'י מסטאקה]] לשלוח 12,000 חיילים יפנים, אך בתנאי שילחמו תחת פיקוד יפני. בסופו של דבר נשלחו לסיביר 70,000 חיילים, פי עשרה ממה שביקשה ארצות הברית, ובמהרה השתלט הצבא הקיסרי על כל מוקדי היישוב במזרח סיביר וב[[פרימוריה|מחוז פרימוריה]].{{הערה|Humphreys, עמ' 26.}}
כוחות הקואליציה נסוגו מסיביר ביוני [[1920]], לאחר הוצאתו להורג של [[אדמירל]] [[אלכסנדר קולצ'ק]] בידי הצבא האדום, אך היפנים החליטו להשאר, בעיקר על מנת לבלום את התפשטות ה[[קומוניזם]] באזור סמוך ליפן, תוך שהם ממשיכים להחזיק במנצ'וריה ובקוריאה. בנוסף, תמך הצבא הקיסרי בממשלה הזמנית של הצבא הלבן שקמה בפרימוריה, אך זו החזיקה מעמד שנה אחת בלבד.
| |||