גינתר פון קלוגה – הבדלי גרסאות

|תפקידים צבאיים=מפקד [[הארמייה הרביעית של הוורמאכט(ורמאכט)|הארמייה הרביעית]] {{ש}} מפקד [[קבוצת ארמיות מרכז]] {{ש}} מפקד [[קבוצת ארמיות D]] {{ש}} מפקד ה[[OB West]]

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], פיקד פון קלוגה על [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הארמייה הרביעית]] ולחם עימה במהלך מסע[[הפלישה המלחמהלפולין]] בכחלק מ[[קבוצת ארמיות צפון]]. במהלך [[המערכה על צרפת]] בשנת [[1940]] הוביל פון קלוגה את הארמייה שלו, שמנתה 14 דיוויזיות, במסע המלחמה דרך יער הארדנים, כחלק מ[[קבוצת ארמיות A]]. תחתיו שירתו כפקודים מפקדים שזכו לשם במערכות אחרות ב[[מלחמת העולם השנייה]] כגנרל [[הרמן הות]] שהיה מפקד קורפוסהקורפוס השריוןהממונע ה-15, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על ארמית[[ארמיית השריוןהפאנצר הרביעית]], וכגנרל [[ארווין רומל]] שהיה מפקד דיביזיית[[דיוויזיית השריוןהפאנצר השביעית (ורמאכט)|דיביזיית הפאנצר ה-7]], שהיוותה חלק מן הקורפוס של הות. הצלחתו של פון קלוגה במסע מלחמה זה הביאה להענקת דרגת [[גנרלפלדמרשל]] ביולי [[1940]].

פון קלוגה המשיך לפקד על [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הארמייה הרביעית]] גם במסע המלחמה ב[[ברית המועצות]] המכונה [[מבצע ברברוסה]]. הארמייה הרביעית שבפיקודו, הייתה חלק מ[[קבוצת ארמיות מרכז]] עליה פיקד גנרלפלדמרשל [[פדור פון בוק]]. כפופה למפקדתו הייתה גם [[ארמיית הפאנצר השנייה]], עליה פיקד הגנרל [[היינץ גודריאן]], אשר מטעמי יוקרה דיווח לקלוגהלפון קלוגה, ולא למפקד קבוצת הארמיות בוק. יחסי כפיפות אלו בין פון קלוגה וגודריאן הביאו לחיכוכים מתמידים בין שני האישים, שהיו בעלי השפעה על כשלונו של מסע הלחימה במזרח בשנת [[1941]].

חייליו של פון קלוגה היו בין המסתערים על [[מוסקבה]] במהלך [[הקרב על מוסקבה]]. לאחר ששוחרר פון בוק מתפקידו כמפקד [[קבוצת ארמיות מרכז]], בסוףב-[[19 שנתבדצמבר]] [[1941]], מונה פון קלוגה לתפקיד זה, ומילא אותו במהלך השנים [[1942]] ו-[[1943]]. תפקידפון חשובקלוגה מילא תפקיד חשוב במהלך [[קרב קורסק]], כאשר הארמייה התשיעית, בפיקודו של הגנרל [[ולטר מודל]], שהיוותה חלק מקבוצת ארמיות מרכז בפיקודו של פון קלוגה, היוותה את זרועה הצפונית של [[תנועת מלקחיים|תנועת המלקחיים]] שנועדה לכתר את הריכוז הסובייטי הענק במבלט קורסק. השריון הגרמני לא הצליח לחדור את ההגנה הסובייטית הצפופה, וקרב קורסק היווה תבוסה גרמנית, מן המכריעות שבמלחמת העולם השנייה. קלוגה, שבמערכות בפולין, צרפת וב[[מבצע ברברוסה]] היה בין מיישמי טקטיקת ה[[בליצקריג]], נתקל זו הפעם הראשונה באויב המסוגל לשבור את תנועת השריונים הגרמנים עוד בתחילת הסתערותם.

ב-[[27 באוקטובר]] [[1943]] נפצע פון קלוגה באופן קשה כאשר מכוניתו התהפכה על כביש [[מינסק]] [[סמולנסק]]. הוא לא שב לתפקיד קרבי עד ליולי [[1944]]. ביולי [[1944]] קיבל את תפקיד מפקד הכוחות הגרמנים במערב, והחליף בתפקיד זה את הגנרל [[גרד פון רונדשטט]].

פון קלוגה שיתף פעולה עם הגנרל [[הנינג פון טרסקו]], מראשי הקושרים כנגד [[היטלר]], שהיה ראש מטהו בקבוצתב[[קבוצת הארמיות מרכז]]. הוא שיתף פעולה עם טרסקו בנסיונותיו לרצוח את [[היטלר]]. טרסקו היה בעל השפעה על פון קלוגה, והפגיש אותו עם אישים מרכזיים בתנועת ההתנגדות כ[[קרל פרידריך גרדלר]]. בתחילת [[1943]] תיאם מטהו של קלוגה ביקור של היטלר, במהלכו התכוון פון טרסקו להרגו. פון קלוגה לא אישר את ההתנקשות בעת הביקור, וטרסקוופון טרסקו הטמין במטוסו של היטלר פצצה. הפצצה לא התפוצצה, והיטלר ניצל.

עם התקרב מועד [[קשר העשרים ביולי]] בו היו מעורבים רבים מקציני הוורמאכט, נעשו ניסיונות לצרף את פון קלוגה לקושרים. פון קלוגה רמז כי יסכים לשתף פעולה, אם אכן ימות היטלר במהלך ההתנקשות. בבוא יום ההתנקשות הייתה [[פריז]] בה ישב פון קלוגה, לאחד מהמרכזים העיקריים לפעולת הקושרים. לאחר השמע הידיעה הראשונית על ההתמרדות, אסרו הקושרים את כל אנשי האס אס. אך כאשר נודע לקלוגהלפון קלוגה כי היטלר עודו בחיים, הורה על שחרור אנשי ה-אס אס, והכחיש כי ידע על תוכניות המרד מראש.

עם כל זאת, היה שמו של פון קלוגה קשור במרד, ומורדים שנאסרו דיברו על השתתפותו במרד בחקירתם. ב-[[17 באוגוסט]] הוחלף כמפקד עליון במערב על ידי פקודו לשעבר, [[ולטר מודל]], ונצטווה לשוב לברלין. על סופו קיימות כמה גרסאות. לפי אחת מהגרסאות בלע רעל בדרכו לברלין. לפי [[יורגן שטרופ]], איש האס אס שדיכא את [[מרד גטו ורשה]], סירב פון קלוגה להתאבד, ונרצח באופן אישי על ידי שטרופ. לאחר מכן, לטענת שטרופ, הורה [[היינריך הימלר]] להודיע כי פון קלוגה התאבד בדרכו לברלין במטוס.