אימפיריאל איירווייז – הבדלי גרסאות

החברה נוסדה בהמלצת ועדה ממשלתית שקבעה ב-[[1923]] כי יש לאחד את כל חברות התעופה הבריטיות לחברת תעופה בודדת, על מנת ליצור חברה שתהיה חזקה דיה כדי לפתח את קווי התעופה האזרחית לרחבי האימפריה. כדי לעודד את המיזוג, ניתנה לחברה [[סובסידיה]] בסך של מיליון [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] שהוענקה לה במשך עשר שנות פעולתה הראשונות. בחודש [[מרץ]] [[1924]] התאחדו ארבע חברות תעופה בריטיות ויצרו את אימפריאל איירווייז, אשר קבעה את הנהלתה ואת מרכז פעולתה ב[[נמל התעופה קרוידון]] בדרום [[לונדון]]. בחודש [[אפריל]] [[1924]] ביצעה החברה את טיסתה הראשונה, וחנכה שירות יומי בין לונדון ל[[פריז]]. בשנת פעולתה הראשונה הטיסה החברה 11,395 נוסעים ולמעלה מ-200,000 דברי דואר. ב[[אפריל]] [[1925]] הקרינה החברה לראשונה בהיסטוריה [[סרט קולנוע]] בעת טיסתה לפריז.

 

 

גם ל[[ארץ ישראל]] הגיעו מטוסי אימפיריאל איירווייז, ולצורך כך הפעילה החברה תחנה בשדה התעופה ב[[עזה]] ([[נמל תעופה בן-גוריון|שדה התעופה בלוד]] טרם הוקם אז). תחנה זו שימשה בעיקר כתחנת ביניים לטיסות החברה בקו קהיר-בצרה, ומטוסים בקו זה חנו בעזה לעצירה בת חצי שעה. בראשית [[שנות ה-30 של המאה העשרים]] שקל [[פנחס רוטנברג]], מייסד [[חברת החשמל]] ותחנות הכוח הראשונות בארץ, להקים חברת תעופה ארצישראלית. מתוך הבנת מגבלותיה הפיננסיות של ארץ ישראל, חשב להקים את חברת התעופה כחברה בת של חברת התעופה הבריטית אימפיריאל איירווייז. המשא-ומתן בין רוטנברג לחברת "אימפיריאל איירוייז" נשא פרי, ובדצמבר [[1934]] נרשמה בלונדון חברת Palestinian Airways Ltd, שנודעה ביישוב בשמה העברי, "[[חברות תעופה עבריות ביישוב#נתיבי אוויר לישראל בע"מ|נתיבי אוויר לישראל בע"מ]]". בראשית דרכה עמד לרשות החברה הארצישראלית צי של שני מטוסי נוסעים שבכל אחד חמישה מושבים. החברה קבעה את בסיסה ב[[נמל התעופה חיפה|שדה התעופה בחיפה]], והחלה בפעילות סדירה רק בשנת [[1937]] עם פתיחת קו [[חיפה]]-[[לוד]].