ציר העולם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''ציר העולם''' או הציר הקוסמי או העמוד הקוסמי או מרכז העולם (ב[[לטינית]]: axis mundi), וכן '''טבור העולם''' (בלטינית ombilicum mundi) הוא מונח הקיים ב[[דת]]ות ופילוסופיות שונות ובא לתאר את נקודת המפגש בין העולמות הגבוהים והנמוכים או מקום ההשקה בין [[שמים]] ל[[כדור הארץ]] (ועתים שמים-ארץ-[[שאול (מיתולוגיה)|שאול]]) שבו נפגשים ארבעת כיווני ה[[מצפן]]. הייצוג הדתי של ציר העולם הוא ה[[אומפאלוס]].
 
שורה 6 ⟵ 5:
על פי [[מירצ'ה אליאדה]]{{הערה|מירצ'ה אליאדה, '''המיתוס של השיבה הנצחית''', הוצאת כרמל, 2000, תרגום יותם ראובני, עמ' 39, 48-51}} בכל תרבות יש מוקד מקודש, למשל פסגת ההר הקוסמי היא הנקודה הגבוהה ביותר על פני הארץ אך גם טבורה של האדמה, הנקודה שבה החלה הבריאה.
 
הרים גבוהים נחשבים בדרך כלל כקדושים על ידי עמים המתגוררים בסמוך להם וכך זכו הרים למעמד מקודש של ציר העולם, בהם [[הר הבית]] ובעיקר [[אבן השתייה]] שעליו (הקדושה הן ליהדות והן לאסלאם), [[הר ציון]], [[גבעת הגולגולתא]], [[הר גריזים]], [[הר חרמון]], [[ג'בל מוסא]], ה[[אולימפוס]], [[הר פוג'י|פוג'י]], [[אולורו]], [[הר קאילשקאילאש]]{{אנ|Mount Kailash}}, [[הגבעות השחורות]]. היו גם הרים מיתולוגיים כמו [[הר קונלון]]{{אנ|Kunlun Mountain (mythology)}} ו[[מרו (הינדואיזם)|הר מרו]].
 
למעמד זהה זכו מקומות פלאיים כמו ה[[כעבה]].
 
עצים כמו [[יגדראסיל]]. מייצגים בתרבויות שונות את ציר העולם בצורה מוחשית המובנת לעם ובדומה לכך בתנ"ך מוזכרים [[עץ החיים]] ו[[עץ הדעת]] העומדים במרכז [[גן העדןעדן]] ומהם יוצאים ארבעה נהרות לארבע כיוונים. העץעץ כולל שורשים מתחת לאדמה שהם שווה ערך לעולמות התחתונים או לשאול, ענפים בשמיים וגזע ניצב על האדמה, לכן בתרבויות רבות העציםיש עצים מקודשים.
 
==הערות שוליים==