פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,136 בתים ,  לפני 3 שנים
כיהן ברציפות בכנסת מהכנסת השנייה - [[30 ביולי]] [[1951]] ועד הכנסת השמינית [[17 במאי]] [[1977]]. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט.
 
היה סגן שר-הבריאות (1961 - 1965), תקופה בה התחוללה [[פרשת תל גיבורים]]. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-[[25 באוקטובר]] [[1964]], [[ועדת חקירה]] בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,{{הערה|{{דבר|טדי פרויס|רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים|1965/10/05|00113}}, {{דבר||המשך|1965/10/05|00205}}}} ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.{{הערה|{{דבר||סגן שר הבריאות התפטר|1965/03/22|00108}}, {{דבר||המשך|1965/03/22|00216}}}} לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על [[חסינות חברי הכנסת|חסינותו כחבר הכנסת]],{{הערה|{{דבר||הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל|1965/07/15|00202}}}} והוגש נגדו כתב אישום בחשד ש[[לקיחת שוחד|לקח שוחד]] בדמות תרומות ל[[מוסד הרב קוק]], שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי [[יהודה שפיגל]], שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.{{הערה|{{דבר||רפאל זוכה מחוסר הוכחות|1965/09/17|00109}}, {{דבר||המשך|1965/09/17|02000}}}}
היה סגן שר-הבריאות (1961 - 1965), תקופה בה התחוללה [[פרשת תל גיבורים]] שבעקבותיה הוגש כנגדו כתב אישום בחשד שלקח שוחד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי [[יהודה שפיגל]], שהורשע לפניו וקיבל חנינה מלאה מאוחר יותר, סירב להעיד נגדו.
 
בעקבות הפרשה סרבה [[גולדה מאיר]] כי יכהן בממשלתה{{הערה|1=ראו [[דן מרגלית]], '''ראיתי אותם''' עמ' 215.}}, והוא חזר לתפקיד ממשלתי רק בממשלת [[יצחק רבין]] בה כיהן כשר-הדתות בשנים 1974 - 1976. הוא פוטר על ידי רבין בדצמבר 1976 עקב הימנעות סיעת המפד"ל בהצבעת אי אמון שהגישה [[אגודת ישראל]] (במסגרת מה שנקרא [[התרגיל המבריק]]).