|
== חייה ==
אלכסייביץ' נולדה בעיר [[איוונו-פרנקיבסק|סטניסלב]] במערב אוקראינה לאב בלארוסי ולאם אוקראינית. גדלהאביה בבלארוס.היה איש צבא ששב למולדתו לאחר שסיימהשפרש אתמהכוחות לימודיההמזוינים, בביתוהיא גדלה בבלארוס. ב-1966 הספרהחלה עבדהלעבוד כ[[כתב (מקצוע)|כתבת]] במספר [[מקומון|מקומונים]], ולאחרוב-1972 סיימה תואר בעיתונות באוניברסיטת המדינה הבלארוסית ב[[מינסק]]. בין מכן1976 בכתבל-העת1984 הועסקה כעורכת ובעלת טור בירחון הספרותי "נמןניוֹמן". ב-1983 התקבלה לאגודת הסופרים הכל-סובייטית, ומ-1989 היא חברה בסניף [[מינסקפא"ן]] בבלארוס.
היא המשיכה לקריירה ב[[עיתונאות]], ועסקה ב[[ראיון|ראיונות]] עם עדים לאירועים הדרמטיים ביותר במדינה, כגון [[מלחמת העולם השנייה]], [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]], [[התפרקות ברית המועצות]], ו[[אסון צ'רנוביל]]. לאחר רדיפה על ידי משטר [[לוקשנקו]], עזבה בשנת [[2000]] את בלארוס. בעשור הבא של חייה קיבלה מקלט בערים [[פריז]], [[גטבורג]] ו[[ברלין]]. בשנת [[2011|2013]] חזרה אלכסייביץ' למינסק.
== עבודתה הספרותית ==
אלכסייביץ' כתבהאינה מדברת בלארוסית, וכתבה את כל יצירותיה בשפה הרוסית.{{הערה|מאשה גסן, [http://www.newyorker.com/books/page-turner/svetlana-alexievichs-deserved-nobel-win Svetlana Alexievich’s Nobel Win], [[ניו יורקר]] 8 באוקטובר 2015.}} ספריה מתוארים ככרוניקה ספרותית של ההיסטוריה ה[[רגש]]ית של האדם ה[[סובייטי]] והפוסט-סובייטי. בין יצירותיה הבולטות ביותר ש[[תרגום|תורגמו]] מ[[בלארוסית]] ל[[אנגלית]], עדויות ממקור ראשון על מלחמת אפגניסטן, והספר 'קולות מצ'רנוביל' המתאר את קורותיהם של נפגעי אסון צ'רנוביל.
ספרה הראשון, 'פניה הבלתי-נשיות של המלחמה', יצא לאור בשנת 1985, הודפס פעמים רבות ונמכר במעל שני מיליון עותקים. ב[[רומן]] זה היא מביאה [[מונולוג]]ים של נשים המגוללות את סיפוריהן על מלחמת העולם השנייה, באופן ריאליסטי וקדורני שלא פורסם עד אז.
ספר נוסף, 'העדים האחרונים' , מתאר זיכרונות אישיים וכואבים של ילדים במהלך המלחמה. תיאור המלחמה מבעד לעיני נשים וילדים, פורש לעיני הקורא עולם חדש ומלא של רגשות. בשנת 1993, היא פרסמה את הספר 'תחת לחש המוות', שמספר על המציאות ועל ניסיונות [[התאבדות]] עקב נפילת ברית המועצות. בתיאוריה היא משקפת את האנשים הרבים שחשו שהם חלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה הקומוניסטית, ולא היו מסוגלים לקבל את הסדר החדש ואת הפירוש החדש של ההיסטוריה, המגנה את ה[[קומוניזם]] של [[ברית המועצות]], בו האמינו.
ספריה של אלכסייביץ' תורגמו לשפות רבות ופורסמו ב-19 מדינות, אם כי רק שניים יצאו בארצה, בהוצאה פרטית בלבד; בתי-הדפוס הממשלתיים לא נתנו במה לעבודתה. היא גם זכתה בכמות גדולה יחסית של פרסים ספרותיים בינלאומיים, ביניהם פרס מדיצ'י (2013) פרס פרידריך (1998) ופרס האגודה הלאומית של מבקרי הספרות האמריקנים (2005).{{הערה|שם=פירסומה|1={{ynet|ynet|סבטלנה אלכסייביץ' היא כלת פרס נובל לספרות|4708327|8 באוקטובר 2015|}}}} עם זאת, לקוראי השפה ה[[עברית]] הייתה סבטלנה אלכסייביץ' פחות מוכרת, ועד זכייתה בפרס נובל לא תורגמו כתביה לעברית.{{הערה|1={{mako|גיא פרחי|סבטלנה מי?|1951a8c66d74051006|culture-books-and-theatre/articles|8 באוקטובר 2015}}}}
== פרסים והוקרה ==
|
