תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 17600508 של עמית הרפ (שיחה) -נא לנמק בדף השיחה
שורה 20:
 
==החרפת המצב הכלכלי==
בשנת 1982 שר האוצר, [[יורם ארידור]], ניסה להאט את האינפלציה על ידי פיחות השקל (ה"ישן") בקצב אטי מקצב עליית המדד, אך התיסוף בפועל של השקל לא הצליח לעצור את האינפלציה למרותשכבר שנעהנעה על גלגלים משומנים של מנגנוני הצמדה משוכללים, והאינטרס הברור של בעלי הון בהמשך המצב, אבלומאידך תרם להחרפת הגרעון במאזן התשלומים. לאחר שמרידור חשף את ויסות מניות הבנקים במסיבת עיתונאים בארה"ב ונוצר [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|‎‏משבר המניות הבנקאיות]]. הצעד הזה גרם לפעולה נמרצת של מקורבי הבנקאים להדחתו לכן לא נותרה בידו ברירה והוא, התפטר ממשרתיורם שר האוצר, ועזב את הפוליטיקה.ארידור הכלכלןוהכלכלן [[יגאל כהן אורגד]] שמונהמונה תחתיו חזר למדיניות הצנע הקודמת והאיץ את האינפלציה. הבעיות הכלכליות של ישראל הוסיפו להחריף ובראשן אינפלציה תלת-ספרתית, גרעון במאזן התשלומים שכבר הקטין את [[יתרות המט"ח]] של המדינה לרמות מסוכנות, ורמת חוב גבוהה.
 
אחרי [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] ועם כינון [[ממשלת אחדות לאומית|ממשלת האחדות]] בראשות [[שמעון פרס]] בספטמבר 1984, מונה [[יצחק מודעי]] לשר האוצר. ראש הממשלה ושר האוצר, מודעים לסכנות מצד האינפלציה והרזרבות המצטמצמות, החלו מיד לפעול בתחום הכלכלי: ב-[[12 בנובמבר]] 1984 חתמו הממשלה, [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]] ו[[התאחדות התעשיינים בישראל|התעשיינים]] על הסכם לייצוב המשק שנודע לימים בשם עסקת חבילה א' שתכליתה עיקור [[תוספת יוקר|תוספת היוקר]], [[פיקוח מחירים]] וקיצוץ ב[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב הממשלה]]. חודשים ספורים לאחר מכן נחתמה עסקת חבילה ב'. לשתי עסקות החבילה לא הייתה העוצמה לבלום את האינפלציה הדוהרת, ולאחר מספר מדדים חד-ספרתיים בחודשי החורף, זינק מדד המחירים לחודש פברואר 1985 ב-13.5%, המדד לחודש מרץ בכ-12% ומדד אפריל המריא ב-19.38%. מדד זה, שפורסם ב-[[15 במאי]] 1985, זכה מיד לכינוי "מדד ההלם". ב-[[19 במאי]] דנה הממשלה בצעדי חירום בהם הקפאת התקשרויות ממשלתיות, והאצת חקיקת [[חוק בנק ישראל]]<!-- לא ברור, החוק חוקק ב-1954 -->, שחקיקתו נגררה מאז תחילת השנה, והעלאת [[מס נסיעות|מס הנסיעות]] מ-150 דולר ל-300 דולר.{{הערה|1=‏[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000749.html#TQL הודעת הממשלה לכנסת מיום 20 במאי 1985]‏}}
שורה 27:
{{ערך מורחב|חוק ההסדרים}}
בבוקר יום שני, [[1 ביולי]] 1985, הכריזה הממשלה על תוכנית כלכלית בעלת צעדים כוללים ודרסטיים.
התוכנית כוונה לעבר שני יעדים: הפחתת הגרעון בתקציב בשאיפה לאיזון תקציבי; ומתקפה נגד ההתאמות שהתקיימו בשוק לאינפלציה הגבוהה, באמצעות הפחתה והקפאה של השכר, המחירים, האשראי ושער החליפין. הממשלה הכריזה על מצב חירום כלכלי לתקופה של שלושה חודשים, דבר שאיפשר לה לנקוט צעדים חד-צדדיים בניגוד להסדרים מוסדיים מקובלים במשק (בעיקר, אך לא רק, הסכמי השכר עם ההסתדרות). צעד משמעותי מאוד היה נושא הקפאת הריבית, ההקפאה הזאת בשילוב עם הירידה הדרמטית באינפלציה הביאה לריבית ריאלית של 143.12% עד סוף 1985, 49.7% בשנת 1986, 51.4% בשנת 1987 (עם שיעורים פוחתים עד 20% בשנת ה- 1992) ובכך העבירה את רוב ההון מידי הציבור לידי המערכת הפיננסית.
 
===== צמצום הגרעון הממשלתי =====
שורה 67:
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=4129 כלכלת ישראל: טיפול בהלם - הייצוב והצלחתו: 1985-1989]
*[[אביה ספיבק]], [http://eretzacheret.org.il/1985-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/ 1985 - התוכנית לייצוב המשק ותוצאותיה], [[מגזין ארץ אחרת]], גיליון 43, 2008
* {{כלכליסט|אמנון אטד|האיש שהיה שם|3256947|7 באפריל 2009}}
* [http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/dochApp2011/c_1a.pdf ריבית ריאלית בשנים 1980-2011] באתר בנק ישראל
{{כלכליסט|אמנון אטד|האיש שהיה שם|3256947|7 באפריל 2009}}
* {{ynet|צבי לביא|מזל טוב: השקל החדש חוגג 25 שנה|3950373|11.9.2010}}
* ד"ר דרור גולדברג, [http://israelidocuments.blogspot.co.il/2015/06/blog-post_39.html על תוכנית היצוב – רקע, קדימון, ופרשנות], בלוג [[ארכיון המדינה]], 30 ביוני 2015