מוקצ'בו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרבה גוגל תרגום
←‏יהודים במוקצ'בו: גם זה מיותר
שורה 54:
 
== יהודים במוקצ'בו ==
היהודי הראשון שתועד בעיר היה אחד אפרים שמוזכר ב-[[1649]], היא שנת [[גזרות ת"ח ת"ט|ת"ט]]. מס יהודים נגבה כברעוד ב-[[1760]], ומכאן שהיה כבר בית-כנסת. לפי מסורת אחת, אביו של [[שניאור זלמן מלאדי]], ברוך, שימש כמלמד בעיר. הרב הראשון המוכר נקרא יהודה לייב. ב-[[1790]] הוחלף בידי הרב אברהם גוטסמן, שאחריו מונה הרב צבי-אביגדור אשכנזי. ב-[[1825]] מונה ה[[אדמו"ר]] [[צבי אלימלך שפירא מדינוב|צבי אלימלך שפירא]]. הוא סולק לאחר ארבע שנים, משום שאסר על [[פיטום אווזים]] מנימוק של [[צער בעלי חיים (יהדות)|צער בעלי חיים]], דבר שקומם עליו את הרבים שעסקו בכך.
 
יורשו ברבנות העיר היה הרב עזריאל גרין, שהוחלף ב-[[1841]] בידי אפרים פישל הורוביץ. ב-1866 מונה הרב [[חיים סופר]], קנאי קיצוני שנאבק ב[[נאולוגים]] אך היה גם מתנגד לחסידות. ב-1880 נאלץ לפרוש בשל התנגדות החסידים. ב-1882 נקרא [[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]], נכדו של רבי צבי אלימלך. לאחר מותו ירשו בנו הרב [[צבי הירש שפירא]], שכיהן ללא אישור הממשלה בגלל בורותוחוסר ידיעתו ב[[הונגרית]]. ב-[[1913]] עלה הנכד, [[חיים אלעזר שפירא]], מתנגד קיצוני של [[אגודת ישראל]] והציונות, ויוזם הקמת שכונת "[[בתי מונקאטש]]" ב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו החליף אותו חתנו הרב [[ברוך יהושוע ירחמיאל רבינוביץ']], שנמלט לארץ ישראל בשואה.
 
בעיר התקיימה גם פעילות ציונית, והוקמה בה גימנסיה עברית ב-1924, בניהול הד"ר [[חיים קוגל]], שהוטלה בחרם וקללות מצד האדמו"ר. העסקנים הציוניים בעיר הוציאו כתב עת בשם "יידישע שטימע". בין מלחמות העולם מנו היהודים 40% מתושבי העיר.