הו צ'י מין – הבדלי גרסאות

נולד כ'''נגויין סינג קונג''' (Nguyễn Sinh Cung) ב[[כפר]] קימילין במרכז [[וייטנאם]]. אביו היה פקיד ממשלתי שהתפטר במחאה על השלטון ה[[צרפת]]י במדינה, והפך למורה נודד בכפרים. אביו היה מלומד [[קונפוציוניזם|קונפוציאני]] וברוח זו גדל. ב-[[1911]] הוא קיבל עבודה כטבח בספינה צרפתית, ואחר כך עבד ב[[לונדון]] וב[[פריז]]. בפריז היה ממייסדי [[המפלגה הקומוניסטית של צרפת]]. כאשר [[נשיא ארצות הברית]] [[וודרו וילסון]] הגיע ל[[חוזה ורסאי|ועידת השלום בורסאי]], ניסה לעניין אותו בזכות ההגדרה העצמית של העם הוייטנאמיהווייטנאמי אך ללא הצלחה.

לאחר מכן הוא שהה ב[[ברית המועצות]] ומשם נשלח ל[[סין]] ומדינות נוספות ב[[אסיה]]. ב[[1929]] ייסד ב[[הונג קונג]] את המפלגה הקומוניסטית הוייטנאמיתהווייטנאמית. ב-[[1931]] הוא נאסר על ידי ה[[ממשל|שלטון]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטי]] במושבה, שוחרר ב-[[1933]], ושב לברית המועצות. ב-[[1938]] חזר לסין ופעל כיועץ עבור הקומוניסטים. ב-[[1941]], כאשר וייטנאם נכבשה בידי [[האימפריה היפנית]] חזר לארצו, וייסד שם את תנועת ה[[וייט מין]], [[קרב הודו-סין השני|שנלחמה כנגד הכובש היפני]] ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם מטעם ממשלת [[צרפת של וישי]]. באותה תקופה קיבל במחתרת את שמו '''הו צ'י מין''' שפרושו "מביא האור".

עם כניעת יפן ב-[[1945]] הקים הוייטהווייט מין את '''הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם''', והו צ'י מין נבחר לנשיאה ב-[[2 במאי]] [[1946]]. צרפת סירבה להכיר בעצמאות וייטנאם, וכוחות הוייטהווייט מין הפנו את מאבקם נגדה. מאבק אכזרי זה נמשך עד [[1954]], במהלכו נלחם הצבא הווייטנאמי בעיקשות עד להבסת צבא צרפת. אחרי ניצחון הוייטהווייט מין ב[[קרב דיין ביין פו]], צרפת ויתרה על השלטון בהודו-סין הצרפתית (שכללה גם את [[קמבודיה]] ו[[לאוס]]). אבל [[ועידת ז'נבה (1954)|ועידת ז'נבה]] של 1954 שהתכנסה לפתור את המצב בהודו-סין הצרפתית ובקוריאה, החליטה על "חלוקה זמנית" של וייטנאם לשתי מדינות, כאשר החלק הצפוני יהיה בשליטת הוויאטהווייט-מין בראשות הו צ'י מין.

הו צ'י מין החל לפעול לביסוס השלטון הסוציאליסטי בצפון, אולם מעולם לא ויתר על חלום איחוד וייטנאם. אחרי 1954 החלה הארץ להגררלהיגרר ל[[מלחמת וייטנאם|מלחמה]] נוספת. המלחמה שבה נלחמה [[דרום וייטנאם]] במחתרת הקומוניסטית בדרום – ה[[וייטקונג]], אולם לאחר מכן צפון וייטנאם הייתה מעורבת ישירות במלחמה. בשלב זה הו צ'י מין היה פחות ופחות מעורב ישירות בקבלת ההחלטות, ושימש יותר כדמות סמלית, שדירבנה את העם להמשיך להלחם על אחדות ווייטנאם. הוא היה ידוע בכינוי "הדוד הו".

הו צ'י מת בשנת [[1969]], טרם הספיק לראות את חלומו לאיחוד וייטנאם תחת שלטון קומוניסטי מתגשם. הוא ציוהציווה שעם מותו [[שריפת גוויה|יישרפו את גופתו]], ואפרה ייקבר בראש שלוש גבעות בוייטנאם. צוואתו לא קוימה, ולאחר מותו גופתו [[חניטה|נחנטה]] והיא מוצגת ב[[מאוזוליאום]] ב[[האנוי]], בדומה ל[[המאוזוליאום של לנין|מאוזוליאום של לנין]] ב[[מוסקבה]]. עם ניצחון צפון וייטנאם במלחמה, נקראה שמה של בירת הדרום [[סייגון]] על שמו (Thành Phố Hồ Chí Minh).