יוהנס בלסקוביץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{חייל
|שם=יוהנס אלברכט בלסקוביץ{{ש}}Johannes Albrecht Blaskowitz
|תמונה=[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-2004-004-05, Johannes Blaskowitz.jpg|250px|מרכז]]
|כיתוב=
שורה 24:
**[[הקרב על הבליטה]] (מבצע רוח צפונית)
|עיטורים=* {{דרגה|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות}} [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות]]
* {{דרגה|צלב הברזל דרגה ראשונה (1914)}} [[צלב הברזל]]|צלב הברזל דרגה 1 ו-2ראשונה]]
* {{דרגה|צלב הברזל דרגה שנייה (1914)}} [[צלב הברזל|צלב הברזל דרגה שנייה]]
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
}}
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-1987-0102-505, Warschau, Johannes Blaskowitz, Gerd v. Rundstedt.jpg|250px|ממוזער|שמאל|גנרל יוהנס בלסקוביץ מצדיע למצעד הצבא הגרמני בוורשה, 2/10/1939. לצידו-גנרל פון רונדשטט]]
'''יוהנס בלסקוביץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Johannes Albrecht Blaskowitz'''; {{כ}} [[10 ביולי]] [[1883]] - [[5 בפברואר]] [[1948]]) היה [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ב[[ורמאכט]] שלחם בקרבות ב[[פולין]], [[צרפת]] ו[[הולנד]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה הועמד לדין על [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ולפני פתיחת משפטו, [[התאבדות|התאבד]].
 
==ביוגרפיה==
===קריירה מוקדמת===
בלסקוביץ נולד בכפר קטן ב[[פרוסיה המזרחית]] לאחר סיום הפנימייה הצבאית הוא הצטרף ב-[[1901]] ל[[צבא הקיסרות הגרמנית]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתתף כמפקד פלוגה בחזית המערבית ([[פלנדריה]] ובבלקןוב[[בלקן]]. אחר כך שירת במטה הכללי. עוטר ב[[צלב הברזל]] דרגה 1 ו-2.
 
לאחר המלחמה שירת ב[[רייכסווהר]] בתפקידי פיקוד ומטה שונים ועלה בסולם הדרגות. ב-[[1 באוקטובר]] [[1932]] הועלה לדרגת [[דרגות הוורמאכט|גנרל מיור]], ובאפריל [[1935]] מונה למפקד הקורפוס ה-2. ב-[[1936]] הועלה לדרגת [[דרגות הוורמאכט|גנרל של חיל רגלים]], וב-[[1938]] השתתף בכניסת הצבא הגרמני לאוסטריה (ה[[אנשלוס]]) ו[[חבל הסודטים]] ובכיבוש [[צ'כוסלובקיה]] ב[[מרץ]] [[1939]]. באוגוסט [[1939]] סמוך לפרוץ המלחמה מונה למפקד הארמייה השמינית.
 
===המערכה על פולין===
ב[[המערכה בפולין|פלישה לפולין]] עמד בלסקוביץ בראש הארמייה השמינית והגיע עימה ל[[ורשה|וורשה]]. וב-[[27 בספטמבר]] [[1939]] קיבל את כניעת הצבא הפולני בעיר. ב-[[22 באוקטובר]] [[1939]] הוא התמנה למושל הצבאי של [[פולין]], הועלה לדרגת [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ועוטר ב[[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. בלסקוביץ שלח דו"חות למפקד ה[[OKH]] [[ולטר פון בראוכיטש]] ובהם הוקיע את "מעשי הזוועה הנפשעים של התהוללות וביזה שמבצעים אנשי [[אס אס]], משטרה ומנהל" הוא גינה את "האינסטינקטים החייתים והחולניים" של אנשי האס אס שבגללם נטבחו עשרות אלפי יהודים ופולנים{{הערה|[[איאן קרשו]]: היטלר, נמסיס, עמ' 238, 2005}}. הדו"חות האלה נשלחו גם ל[[האנס פרנק]], [[ריינהרד היידריך]], [[היינריך הימלר]] ו[[אדולף היטלר]] שכינה דו"חות אלה כ"ילדותיים". בלסקוביץ נרשם ב"רשימה שחורה" והתקדמותו נעצרה. ב-[[29 במאי]] [[1940]] הועבר ל[[צרפת]].
 
===המערכה על צרפת===
במהלך [[המערכה על צרפת]] עמד בלסקוביץ בראש הארמייה התשיעית שפעלה בתחילה כעתודת [[קבוצת ארמיות A]], ובשלב השני כחלק מ[[קבוצת ארמיות B]], ולאחר כניעת [[צרפת]] מונה למפקד הצבאי בצפון צרפת לאחר כיבושה. לאחר כיבוש "האזור החפשי" של [[צרפת של וישי]] ב[[נובמבר]] [[1942]] ([[מבצע לפיד|מבצע אנטון]]) הוא הועבר לשם כמפקד צבאי.
 
ב[[מאי]] [[1944]] מינה אותו [[גרד פון רונדשטט]] למפקד [[קבוצת ארמיות G]], והטיל עליו להגן על דרום צרפת מפלישת [[בעלות הברית]].
שורה 46 ⟵ 48:
ב-[[15 באוגוסט]] [[1944]] נחתו כוחות בעלות הברית ב[[הריביירה הצרפתית|ריביירה הצרפתית]] בין [[טולוז]] ל[[קאן]] ([[מבצע דרגון]]). בלסקוביץ שסבל מנחיתות בכוח אדם וללא הגנה אווירית, הצליח לבצע קרב נסיגה איטי ולהימנע מכיתור, עד שהצליח ליצור קו הגנה ובעלות הברית נעצרו כדי להתארגן. על כך היטלר העניק לו את [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון]]. לאחר מכן כפה היטלר על בלסקוביץ לצאת להתקפה נגד רצונו, וכשההתקפה נכשלה הדיח אותו.
 
ב[[ינואר]] [[1945]] השתתף בלסקוביץ במבצע "רוח צפונית" שנועד לתקוף את [[הארמייה השביעית של ארצות הברית|הארמייה האמריקנית השביעית]] באזור [[אלזס-לורן]] ולהקל על הלחימה ב[[הקרב על הבליטה|קרב על הבליטה]]. זאת הייתה האופנסיבה הגדולה האחרונה של גרמניה בצרפת והסתיימה בכישלון, לואחריה הועבר בלסקוביץ' ל[[הולנד]].
 
===בהולנד===
בלסקוביץ התמנה למפקד [[קבוצת ארמיות H]] על החלק הצפוני של הולנד שעדיין לא נכבש. הוא הטיל משמעת נוקשה על חייליו ופרסם פקודות בקשר להוצאה להורג של עריקים. ב[[הרעב בהולנד בחורף 1944-1945|רעב הגדול ששרר בהולנד ב-1945]] הוא התיר ל[[בעלות הברית]] להצניח מזון לאוכלוסייה האזרחית בהולנד. ב[[אפריל]] [[1945]] עוטר ב[[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות]].
 
ב-[[5 במאי]] [[1945]] חתם בלסקוביץ עם הגנרל הקנדי צ'ארלס פולקס ו[[יוליאנה, מלכת הולנד|הנסיך ההולנדי ברנרד]] על כניעת הכוחות הגרמניים בהולנד.
 
===מאסר והתאבדות===
לאחר הכניעה הוחזק בלסקוביץ במעצר כ[[שבוי מלחמה]]. הוא הובא למשפט ב[[נירנברג]] במסגרת [[משפט הפיקוד העליון]] והואשם בהוצאה להורג של חיילים ואזרחים ב[[צ'כוסלובקיה]], [[פולין]] ו[[צרפת]]. ב-[[5 בפברואר]] [[1948]], לפני פתיחת משפטו, הוא השתחרר משומריו וקפץ ממרפסת אל מותו בחצר בית המשפט{{הערה|לאחר מותו הופיעו שמועות שהוא למעשה נרצח על ידי אנשי אס אס בגלל עוינותו הידועה להם. אין הוכחות ברורות לכך.}}.