איסור לימוד תורה לנוכרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arieha1995 (שיחה | תרומות)
דף שיחה
שורה 11:
[[מנחם המאירי|המאירי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נט|א}}.}} כותב טעם נוסף. לדעתו, אם הגויים ילמדו תורה, יבואו היהודים גם ללמוד ממעשיהם. לכן, הותר להם ללמוד רק את הדינים הנוגעים לשבע מצוות בני נח, שאותם הם כן מקיימים. מסיבה זו, הוא כותב שלגוי הלומד על מנת לקיים את מה שהוא לומד או על מנת להתגייר, מותר ללמוד גם מה שאינו נוגע לשבע מצוות בני נח.
 
=דין הגוי שלמד==
==חומרת האיסור ועונשו==
לכאורה, גוי שלמד תורה שאסור ללמדו - [[בית דין (הלכה)|בית דין]] מצווים [[ארבע מיתות בית דין|להורגו]]. ברם, במקומות אחרים לשון 'חייב מיתה' נאמרה אף על מי שלא נתחייב מיתה בידי אדם, כגון "ואם חיסר אחת מכל סמניה [של ה[[קטורת]]] חייב מיתה". ואכן, לפי דעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט}} מענישים את הגוי ומודיעים לו שהוא חייב מיתה, אך אין ממיתים אותו. מאידך ה[[ר"ן]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=122 בחידושיו] על מסכת סנהדרין}} כתב שמכך שהגמרא דנה מדוע האיסור אינו מוסיף על שבע מצוות בני נח, ומסיקה שהוא כלול באחת מהן, נראה שהגוי אכן חייב מיתת בין דין, בדומה לגוי שגזל או שבעל נערה מאורסה.
מהפסוקים שהגמרא מביאה, ניתן להסיק שדין זה הוא [[מדאורייתא]]. כך גם הבינו ה[[תוספות]]{{הערה|כך כתב ה[[לחם משנה (ספר)|לחם משנה]] ב{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט|ללא=שם}} בדעת התוספות ב{{בבלי|סנהדרין|נט|א|ללא=שם}}, דיבור המתחיל "ליכא".}} וה[[ר"ן]]{{הערה| ראו {{בבלי|סנהדרין|נח|ב|ללא=שם}}, דיבור המתחיל "בן נח שהכה ישראל".}} ולפי דבריהם, אם גוי ילמד דינים שאינו רשאי ללמוד- [[בית דין (הלכה)|בית הדין]] מצווים [[ארבע מיתות בית דין|להורגו]].
 
אולם,לביאור לדעתשיטת ה[[רמבהרמב]], לא הורגים את הגוי שלמד, אלא רק מזהירים אותו והוא מתחייב [[מיתה בידי שמים]]{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט}}.}}. לדעתכתב ה[[כסף משנה]], דעתו של הרמב"ם היא שגוי נהרג רק על שבע המצוות ולא על דינים אחרים השייכיםהקרובים להם,. ודיןהכללתו זהשל אינודין נמנהזה עם שבע מצוות בני נח ועובדת היותו כלול עם איסורבאיסורי גזל או עריות{{הערה|ראה [[#טעם האיסור|פסקה קודמת]]}} היא רק לעניין דמיון האיסור ולא לעניין חיוב המיתה. אך לדעת ה[[לחם משנה (ספר)|לחם משנה]], לאלעומתו, כתב שלא הורגים על איסור זה משום שזהו איסור שהוא רק [[מדרבנן]]. ולפי דבריולשיטתו, הפסוקים שהגמרא הביאההציגה הם רק "[[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא בעלמא]]" וטעםבעוד שטעם האיסור הוא, כפי דעת המאירי, כדי שלא ילמדו היהודים ממעשי הגויים.
 
==ראו גם==