איסור לימוד תורה לנוכרי – הבדלי גרסאות

אולם,לביאור לדעתשיטת ה[[רמבהרמב"ם]], לא הורגים את הגוי שלמד, אלא רק מזהירים אותו והוא מתחייב [[מיתה בידי שמים]]{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט}}.}}. לדעתכתב ה[[כסף משנה]], דעתו של הרמב"ם היא שגוי נהרג רק על שבע המצוות ולא על דינים אחרים השייכיםהקרובים להם,. ודיןהכללתו זהשל אינודין נמנהזה עם שבע מצוות בני נח ועובדת היותו כלול עם איסורבאיסורי גזל או עריות{{הערה|ראה [[#טעם האיסור|פסקה קודמת]]}} היא רק לעניין דמיון האיסור ולא לעניין חיוב המיתה. אך לדעת ה[[לחם משנה (ספר)|לחם משנה]], לאלעומתו, כתב שלא הורגים על איסור זה משום שזהו איסור שהוא רק [[מדרבנן]]. ולפי דבריולשיטתו, הפסוקים שהגמרא הביאההציגה הם רק "[[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא בעלמא]]" וטעםבעוד שטעם האיסור הוא, כפי דעת המאירי, כדי שלא ילמדו היהודים ממעשי הגויים.