איסור לימוד תורה לנוכרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Arieha1995 (שיחה | תרומות) ←טעם האיסור: הרחבה |
דף שיחה |
||
שורה 11:
[[מנחם המאירי|המאירי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נט|א}}.}} כותב טעם נוסף. לדעתו, אם הגויים ילמדו תורה, יבואו היהודים גם ללמוד ממעשיהם. לכן, הותר להם ללמוד רק את הדינים הנוגעים לשבע מצוות בני נח, שאותם הם כן מקיימים. מסיבה זו, הוא כותב שלגוי הלומד על מנת לקיים את מה שהוא לומד או על מנת להתגייר, מותר ללמוד גם מה שאינו נוגע לשבע מצוות בני נח.
=דין הגוי שלמד==
לכאורה, גוי שלמד תורה שאסור ללמדו - [[בית דין (הלכה)|בית דין]] מצווים [[ארבע מיתות בית דין|להורגו]]. ברם, במקומות אחרים לשון 'חייב מיתה' נאמרה אף על מי שלא נתחייב מיתה בידי אדם, כגון "ואם חיסר אחת מכל סמניה [של ה[[קטורת]]] חייב מיתה". ואכן, לפי דעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט}} מענישים את הגוי ומודיעים לו שהוא חייב מיתה, אך אין ממיתים אותו. מאידך ה[[ר"ן]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=122 בחידושיו] על מסכת סנהדרין}} כתב שמכך שהגמרא דנה מדוע האיסור אינו מוסיף על שבע מצוות בני נח, ומסיקה שהוא כלול באחת מהן, נראה שהגוי אכן חייב מיתת בין דין, בדומה לגוי שגזל או שבעל נערה מאורסה.
==ראו גם==
|