|
[[קובץ:Official Portrait of President Reagan 1981.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מדיניותו של [[רונלד רייגן]], [[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ארצות הברית]] בין השנים 1981 ו-1989 תוארה כנאו-ליברלית]]
'''נאו-ליברליזם''' הוא מונח המשמש במובנו המודרני לתיאור תקופה בהיסטוריה של הכלכלה הקפיטליסטית שהחלה בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], יש המכנים אותה ניאו קינסיאניזם, כדי להבדיל אותה מהתקופה הקודמת בה הייתה השפעה רבה למדיניות שהוצעה על ידי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. לנקודת ההתחלה של התקופה נחשבת מדיניות ממשלותיהם של [[מרגרט תאצ'ר]] ו[[רונלד רייגן]] ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. כמאפייני הנאו-ליברליזם נחשבים [[הפרטה]], קיצוץ ב[[תשלומי העברה]], [[ליברליזציה בסחר]] מאבק בעבודה מאורגנת והפחתה בהוצאות הממשלה. המונח משמש לעתים גם כ[[מילה נרדפת|שם נרדף]] ל[[גלובליזציה]] או "פונדמנטליזם שוק".{{הערה|1=פונדמנטליזם שוק הוא כינוי גנאי לתפיסה השוללת באופן גורף מעורבות ממשלתית בכלכלה.}}{{הערה|שם=USIH}}. התומכים במדיניות זאת, ממעטים אם בכלל להשתמש בו כדי לתאר את גישתם{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse|שם=Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan|כתב עת=Studies in Comparative International Development (SCID)|כרך=44|עמ=137-161|שנת הוצאה=2009|קישור=http://faculty.wcas.northwestern.edu/~jlg562/documents/BoasandGans-Morse--SCID.pdf}}}} המונח משמש לעתים כמילת גנאי בהקשר פוליטי.
'''נאו-ליברליזם''' הוא מונח המשמש במובנו המודרני החל מ[[שנות ה-90]] לתיאור צעדי [[מדיניות כלכלית]] [[ליברליזם כלכלי|ליברליים]] ובכלל זאת צעדי [[הפרטה]], קיצוץ ב[[תשלומי העברה]], [[ליברליזציה בסחר]], פיטורי עובדים או הרעת תנאי ההעסקה ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]]. המונח משמש גם לתיאור מדיניות ממשלותיהם של [[מרגרט תאצ'ר]] ו[[רונלד רייגן]] בשנות ה-80 של המאה ה-20. המונח נאו-ליברליזם משמש לעתים גם כ[[מילה נרדפת|שם נרדף]] ל[[גלובליזציה]] או "פונדמנטליזם שוק".{{הערה|1=פונדמנטליזם שוק הוא כינוי גנאי לתפיסה השוללת באופן גורף מעורבות ממשלתית בכלכלה.}}{{הערה|שם=USIH}}
המונח נפוץ במיוחד בחוגי השמאל הכלכלי ומשמש על פי רוב כמילת גנאי בהקשר פוליטי, לעתים רחוקות אם בכלל משמש המונח לתיאור עצמי של תומך במדיניות [[שוק חופשי]].{{הערה|1={{צ-מאמר|מחבר=Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse|שם=Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan|כתב עת=Studies in Comparative International Development (SCID)|כרך=44|עמ=137-161|שנת הוצאה=2009|קישור=http://faculty.wcas.northwestern.edu/~jlg562/documents/BoasandGans-Morse--SCID.pdf}}}}
==אטימולוגיה==
[[קובץ:Benjamin Netanyahu portrait.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כהותנו של [[בנימין נתניהו]] כשר אוצר בממשלת שרון כללה צעדים שכונו נאו-ליברליים]]
בראשית [[המאה ה-20]] המונח שימש בארצות הברית לתיאור הוגים [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] מתונים כגון [[לאונרד הובהאוס]] ו[[ג'ון הובסון]].{{הערה|שם=USIH|1=[http://us-intellectual-history.blogspot.co.il/2011/01/strange-transatlantic-career-of.html US Intelectual History, The Strange, Transatlantic Career of 'Neoliberalism']}} בשנות ה-80 המונח שימש [[התנועה הפרוגרסיבית|סוציאל-ליברלים]]{{הערה|1=עמדות המכונות סוציאל ליברליות מקבילות על פי רוב לעמדות סוציאל-דמוקרטיות באירופה.}} מ[[המפלגה הדמוקרטית]] בארצות הברית אשר ביקשו לבדל עצמם כמתונים יותר בעמדתם הכלכלית (כלומר, נוטים פחות למדיניות [[אטטיזם|אטטיסטית]], אך עדיין בגבולות [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] הכלכלי).{{הערה|1=למשל מאמרו של הפובליציסט צ'ארלס פיטרס, {{צ-מאמר
|מחבר=Charles Peters
|שם=A NEOLIBERAL'S MENIFESTO
|שנת הוצאה=1983
|קישור=http://www.washingtonmonthly.com/features/1983/8305_Neoliberalism.pdf
}}}} המונח היה במידת מה מקביל משמאל למונח [[נאו-קונסרבטיביזם|נאו-קונסרבטיזם]] בימין אשר תיאר עמדות [[שמרנות|שמרניות]] מתונות יותר.{{הערה|שם=USIH}} ב[[שנותבשנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] החל לשמש המונח לתיאור רפורמות השוק החופשי מתוך אמירה שהשוק החפשי אינו באמת חופשי, והרפורמות גרמו לריכוז המשאבים בממשלותיהם של [[רונאלד רייגן]], [[מרגרט תאצ'ר]], [[דנג שיאופינג]] ו[[אוגוסטו פינושה]] ובזירה האקדמית את צמיחתן של [[אסכולת שיקגו (כלכלה)|אסכולת שיקגו]], [[האסכולה האוסטרית]] ו[[ליברטריאניזם|התנועה הליברטריאנית]] בארצות הברית. [[מילטון פרידמן]], מייסדה של אסכולת שיקגו והבולט בחבריה שימש כיועץ כלכלי לממשלתו של רונלד רייגן וכן סמינר שהעביר ל"[[נערי שיקגו]]" השפיע רבות על המדיניות הכלכלית ב[[צ'ילה]] והתרחשויות "[[הנס הצ'יליאני]]". ספרו של [[פרידריך האייק]] "[[הדרך לשיעבוד]]" (The Road to Serfdom), בו קשר בין חירות כלכלית לחירות אזרחית, השפיע רבות על משנתה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בין השנים [[1979]]–[[-1990]]. הנאו-ליברליזם מקושר גם ל[[אגודת מונט פלרין]],{{הערה|1=אגודת מונט פלרין היא אגודה המקיימת מפגש שנתי בו מתכנסים כלכלנים והוגים במסורות הליברל קלאסית מרחבי העולם.}} [[קונצנזוס וושינגטון]] וזרם ה[[אורדו-ליברליזם]] ב[[גרמניה]]. מדיניותם של מוסדות כגון [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]] תוארה פעמים רבות כנאו-ליברלית, שכן אלו נוהגים לדרוש ממדינות לנקוט בצעדי ליברליזציה כתנאי לסיוע כספי מצידם (למשל ראו [[התניה של קרן המטבע הבינלאומית|התניות של קרן המטבע הבינלאומית]]). מדיניותו של [[ארגון הסחר העולמי]] תוארה גם היא כנאו-ליברלית שכן זה נתפס כמקדם [[סחר חופשי]] ובכך מקדם את ה[[גלובליזציה]].
בישראל מזוהה המונח עם בנימין נתניהו ובמיוחד עם מדיניותו הכלכלית במהלך כהונתו כשר האוצר בממשלת שרון השנייה.
==קישורים חיצוניים==
<div class="mw-content-ltr"> ▼* {{הארץ|יובל אלבשן|כיצד הניאו-ליברליזם כבש את העולם בסערה|1.2676661|8 ביולי 2015}} ▼* [[יהודה שנהב]], [http://www.haaretz.co.il/literature/1.1092710 הכלכלה היא רק השיטה. המטרה היא לעצב את הנשמה - על ספרו של דייויד הרווי "קיצור תולדות הנאו-ליברליזם"], באתר הארץ 19 במרץ 2006
* רונן מנדלקורן, [http://www.molad.org/info/neoliberalism-book/molad-neoliberalism-book-sample.pdf קיצור תולדות הניאו ליברליזם בישראל - אחרית דבר לספרו של דייויד הרווי "קיצור תולדות הניאו ליברליזם"], אתר מולד
▲ <div class="mw-content-ltr">
* {{קישור כללי
|הכותב=Benjamin Alpers
}}
</div>
▲* {{הארץ|יובל אלבשן|כיצד הניאו-ליברליזם כבש את העולם בסערה|1.2676661|8 ביולי 2015}}
==הערות שוליים==
| 