הממלכות החתיות החדשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{)
מ ויקישיתוף בשורה
שורה 2:
'''הממלכות החתיות החדשות''', '''הממלכות הנֵאוֹ־חתיות''' או '''הממלכות הסוריו־חתיות''' הוא שמן של מספר [[עיר מדינה|ערי מדינה]] אשר מוקמו בשטח בין נהרות ה[[קיזיל אירמק]] וה[[פרת]], והתקיימו ב[[תקופת הברזל]] בין שנת 1178 לשנת 700 לפנה"ס לערך.
 
על אף שמן המרמז, מדינות אלו, אשר תפקדו כגופים שלטוניים עצמאיים ונפרדים, לא היו [[חתים|חתיות]] במלוא מובן המילה. קיים קשר תרבותי בין [[האימפריה החתית]] לגופים הללו. הקשר בולט בכתב שהיה בשימוש הממלכות: הכתב ה[[הירוגליפים|היירוגליפי]] החתי. כתב זה, כפי הנראה, שימש את דוברי השפה ה[[לווית]] בימי האימפריה, מנגד לדוברי ה[[חתית]] אשר כתבוהשתמשו בכתבתבכתב היתדות. הלווית לא הייתה שפה חתית, אלא חדרה לאימפריה ממקור אחר.
 
התואר "חתיות" אשר ניתן לערי המדינה על ידי חוקרים מוקדמים, נובע משמן האשורי "חַתִי הגדולה", כמו גם ממסורת מלכיהם להתכנות בשמות חתיים כגון שוּפִּילוּלְיוּמַש, לַבַּרְנַש, מוּוַאתַלִיש וחַתוּשִילִיש. לפי רשומות סוריו־חתיות, יורשיו של קוּזִי-תֵשוּבּקוּזִי־תֵשוּבּ, בן לקו הדם החתי המלכותי ושליט [[כרכמיש]], שלטו במדינות החתיות החדשות. בתיאור זה גוזמה מסוימת, אולם כרכמיש, החזקה שבמדינות הסוריו־חתיות, נמשלה על ידי יורשי המלכים החתיים. מלכי כרכמיש אשר נתכנו בתואר "המלך הגדול", שלטו באזורים נרחבים באזור [[סוריה]] המודרנית, בעוד ש[[קיליקיה]] נשלטה על ידי שרידים אחרים לבית המלוכה החתי. אוכלוסיית המדינות הללו הייתה ברובה לווית־קיליקית ותרבותה לווית תחת השפעה [[חורים|חורית]]; אחוז החתים בממלכות, אם בכלל, היה זעיר.
 
המלוכה הסורית לא שמרה על איחודה הפנימי והתפלגה למספר גופים פוליטיים; השליטים החתיים נדחקו לשלטון מוגבל יותר באזור [[מיליד|מִילִיד]] והחלו מתעוררות שושלות לוויות. דומה של[[אשור]] בימי הזוהר של [[תגלת פלאסר הראשון|תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר]] הראשון הייתה השפעה באזור שהתבטאה בגביית מסיםבגביית־מסים ממיליד. כוח האשורים הצטמצם באזור עם הפלישה ה[[ארמים|ארמית]] של [[המאה ה-10 לפנה"ס]]. פלישה זאת חדרה לעומקי המדינות החתיות החדשות, צבאית ותרבותית. ערי מדינה סוריו-חתיותסוריו־חתיות חשובות כתל בַּרְסִיףּ, [[שמל|שַמַל]], [[ארפד|אַרְפַּד]], [[חמת|אַמַתוּ]] ו[[חאלב|חַלְמַן]] נפלו לידי הארמים.
 
אחר שפל קשה באשור, המלכים [[אשור-דן השני|אַשוּר־דַן השני]] ו[[אדד ניררי השני|אַדַד־נִירָרִי השני]] השני נקטו בצעדי שיקום כלכלי ולאחר מכן החלו לדחוק את הארמים מגבולותיהם. הארמים, כך נראה, נתקלו בהתנגדות ניכרת מצד [[ממלכת ישראל המאוחדת]] בימי [[דוד המלך]], ומכה קשה נפלה עליהם בימי המלך האשורי הנוראי [[אשור נצירפל השני|אַשוּר־נַצִירפַּל השני]]. אשור־נצירפל הגיע לפאתי כרכמיש וקיבל את מסיה. [[שלמנאסר השלישי|שַׁלְמַנְאֶסֶר השלישי]] עשה כאביו עם כרכמיש, גוּרְגוּם וחַתֵנוּ, אולם ערים אחרות ניסו להתנגד ללא הצלחה. מאבק נוסף ומפורסם במלך האשורי בא ב[[קרב קרקר]] בו השתתפו מספר ערים, אולם תוצאתו הייתה בלתי מכרעתבלתי־מכרעת, למרות הקטל הרב בשדה. שלמנאסר זכה בתל ברסיף ובשקט קצר.
 
מותו של שלמנאסר בישר על בואה של מלחמת ירושה אשר סיפקה ל[[אוררטו]], כוח חיצוני, את ההזדמנות לפלוש לאשור. [[ארגישתי הראשון|אַרְגִישְתִי הראשון]] ו[[סרדורי השני|סַרְדוּרִי השני]] מאוררטו הכניעו את מיליד וכּוּמוּחִי, אך האחרון כרת ברית עם ערים סוריו־חתיות אחרות כגורגוםדוגמת גורגום וארפד. דומה שבתקופת הברית המדוברת התקיימו קשרי [[מסחר]] ו[[דיפלומטיה]] בין כרכמיש ל[[מצרים העתיקה|מצרים]] ו[[בבל]], כפי שמשתמע מכתובות יַרִירִיש, שר כרכמיש.
 
הברית הסוריו־חתית השיגה את מטרותיה לראשונה, אך באשור תפס פּוּל, הוא [[תגלת פלאסר השלישי]], את הכתר. גאוניותו הצבאית והמדינית הניסה את אוררטו והכתה את הברית הסוריו־חתית. ארפד, חתנו ודמשק סופחו לאשור וערים רבות נכנעו או נוצחו, והוכרחו לשלם מס לאשור. שמל וקְוֵה סופחו בימי [[שלמנאסר החמישי|שַלְמַנְאֶסֶר החמישי]]; [[סרגון השני|סַרְגוֹן השני]] הוסיף לספח את כרכמיש, מיליד, גורגום, כומחו ותוּבַּל עד לשנת 700 לפנה"ס, בה תמו ימי הממלכות החתיות החדשות.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
[[קטגוריה:חתים]]
[[קטגוריה:תקופת הברזל]]