משפחת קופשיץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: זיכרון |
|||
שורה 6:
הרב '''צבי (הירש) הכהן קופשיץ''' ([[תרנ"ו]], [[1896]] – [[ו' בתשרי]] [[תשל"ו]], [[1975]]) נולד בפיעטרקוב במחוז [[מינסק]] (כיום [[בלארוס]]){{הערה|להבדיל מ[[פיוטרקוב]] שב[[פולין]]}} , לישראל אהרן הכהן קאפציץ. למד בישיבת סלובודקה והיה מתלמידי "[[הסבא מסלובודקה]]". בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] למד בישיבה שהקים הרב [[יעקב כ"ץ (רב)|יעקב כ"ץ]] ב[[הומל]]. ב[[כ' באלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]) עלה עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין ששת התלמידים הראשונים שייסדו את [[ישיבת חברון]] בעיר [[חברון]]. בשנת [[תרפ"ז]] ([[1927]]) נישא לחיה רוחמה, בת הרב שמואל הלל שינקר ונכדת הרב זוננפלד. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[בתי מחסה]] שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ולאחר [[מלחמת השחרור]] עברו ל[[בתי ברוידא]]. גם לאחר נישואיו שמר על קשר קרוב עם ישיבת חברון.
בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] מינהו הרב זוננפלד כר"מ ב[[בית היתומים דיסקין]], על פי הצעת ראש ישיבת חברון הרב [[משה מרדכי אפשטיין]]. הרב זוננפלד הקפיד שלא למנות קרובי משפחה, ולכן בתחילה לא סיפר לו הרב אפשטיין במי המדובר ורק לאחר שתיאר את מעלותיו והתאמתו לתפקיד גילה לו את שמו. הרב זוננפלד חרג ממנהגו ומינהו לתפקיד, והוא שימש בו עשרות שנים. בשנות ה-40 הוצע לו על ידי הרב [[אייזיק שר]] לכהן כמשגיח ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] שהקים ב[[בני ברק]], אולם הוא סירב להצעה.
כל בניו למדו בישיבת חברון. למרות שהמשפחה התגוררה בדירת חדר קטנה הקפיד שכל בניו יישנו בבית ולא בפנימיית הישיבה כדי שיוכל להשגיח עליהם מקרוב. בשנות ה-40 התגייסו רבים מצעירי ירושלים החרדים לפעילות ב[[ארגונים צבאיים לפני קום המדינה|ארגוני המחתרת היהודיים]]. הכינוסים שנועדו לגייס את הצעירים נערכו בעיקר בשעות הלילה. בעקבות זאת נהג הרב קופשיץ ללמוד בכל ערב בבית המדרש של ישיבת חברון שבשכונת [[גאולה (שכונה)|גאולה]], כדי להשגיח על בניו שם.
| |||