בית הספר אחד העם (תל אביב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1בית הספר
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Ehad haam school8.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חזית בית הספר אחד העם.]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=בית הספר אחד העם|רוחב=32.066147|אורך=34.780934|כותרת=כן}}
 
שורה 5:
 
==היסטוריה==
[[תמונהקובץ:Municipal boys school on completion 1924.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בסיום בניתו, [[1924]]. תצלום מאת [[אברהם סוסקין]].]]
 
בית הספר נבנה בשנת [[1924]] בתכנונו של ה[[אדריכל]] ד. הרשקוביץ כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק ל[[אחד העם]] תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם". במהלך [[שנות השמונים של המאה העשרים]] שונה שמו של המבנה ל"בית-הספר גבעת יונתן", על שמו של [[יונתן נתניהו]], והוא שימש כבית ספר ל[[חינוך מיוחד]].
 
בית הספר אחד העם הוקם מראשיתו כבית ספר חילוני, אך עד אמצע [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] היה בית ספר לבנים בלבד, ורק אז נעשה לבית ספר מעורב. במסגרת בית הספר התנהל בשעות אחר הצהריים "בית התלמיד", שכלל חוגים שונים למעוניינים בכך. דמות אהובה ונערצת במיוחד על כל תלמידי אחד העם היה המורה '''חיים קלר''', יליד המושבה [[ראש פינה]], שהקנה לתלמידים אהבת הטבע, ידע בחקלאות (בשטח הגינה שהשתרע מעבר לבניין האחורי, בחלק החצר המקביל לרחוב בן זכאי) וערכים הומניים. חיים קלר פרש אחרי עשרות שנים של עבודה בבית הספר בשנת 1959, בגיל 70, בטקס מיוחד בנוכחות כל תלמידי המוסד ועובדיו.
 
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] התקיימה בבית הספר אחד העם [[אינטגרציה (חינוך)|אינטגרציה]] טבעית, הרבה לפני שמושג זה נכנס לשימוש במערכת החינוך. בכיתות הצטופפו חמישים תלמידים ויותר, ותיקים וחדשים, מבתים אמידים וקשי-יום, מלב תל אביב ומשכונותיה הדרומיות.
 
שורה 17:
 
==המבנה ועיטורי הקרמיקה==
[[Fileקובץ:תל אביב הקטנה - בית הספר אחד העם - 37 (5).JPG|thumbממוזער|200px|תל אביב הקטנה - בית הספר אחד העם.]]
 
המבנה הוא דוגמה ל[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון האדריכלות האקלקטית]] שאיפיינה את תל אביב ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. ייחודו של המבנה הוא בעיטורים של לוחות [[קרמיקה]] מזוגגים היוצרים מערך עיטור מורכב בחזית המבנה. לוחות הקרמיקה נוצרו בסדנאות בית הספר לאמנות "[[בצלאל]]" ותוכננו על ידי מורי בית הספר כגון [[זאב רבן]]. במרכז החזית קבועים כמה עיטורים הנושאים [[איקונוגרפיה]] דתית-יהודית, בעוד שבשני צדי הכניסה מופיעם עיטורים בעלי משמעות לאומית.
בראש המבנה, מתחת לשלט בית הספר, קבועה גומחה בדמות [[לונטה]] ועליה תיאור של חזון [[אחרית הימים]] - "וגר זאב עם כבש", הלקוח מספר [[ישעיהו]], פרק יא. בשני צדי הלונטה קבועים אריחים מרובעים ובהם דמויות של "[[כרוב (תנ"ך)|כרובים]]" בדמות אריות מכונפים האוחזים ב[[המנורה|מנורה]]. מעל דלת הכניסה קבוע [[אפריז]] עיטורי ועליו סמלי [[שבטי ישראל]] וכן עיטור [[שריגים (אמנות)|שריגים]] של [[רימון מצוי|רימונים]] ב[[פנדנטיב|פנדנטיבים]]ים שעל [[קשת (מבנה)|קשת]] הכניסה. מעל לאפריז הוצב לוח ועליו תיאור העיר [[ירושלים]] ובו קבועה גם הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" מ{{תנ"ך|תהילים|קלז}}.
 
בצידי הכניסה מופיעים ארבעה לוחות המתארים ערים עבריות. הם קבועים ברווח שבין חלונות הקומה הראשונה לשנייה, והם ממוסגרים בתוך מסגרות מרובעות. הלוחות מתארים את הערים [[יפו]], [[טבריה]], [[חיפה]] ו[[חברון]]. התיאורים, הנתונים גם בתוך מסגרת פנימית בסגנון [[אר נובו]].
שורה 41:
 
== לקריאה נוספת ==
*מישורי, אליק, "תחיה ותקומה ציונית על חזית 'בית-הספר העירוני' ברחוב אחד העם בתל אביב", בתוך: '''שורו הביטו וראו''', עם עובד, תל אביב, 2000, עמ' 94-11694–116.
 
==קישורים חיצוניים==