ויקיפדיה

להרוג טורקי ולנוח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[)
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
 
== מקור הביטוי ==
[[Fileקובץ:Alter Drujanow joke 2715.jpg|thumbממוזער|אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, בדיחה מספר 2715]]
 
מקור הביטוי בבדיחה יהודית עממית‏‏עממית{{הערה|[[רוביק רוזנטל]], '''חדוות הלשון – שיחות על העברית הישראלית''', תל אביב תשס"ד, עמ' 102–103.‏}} שבה אומרת אֵם לבנהּ, היוצא ל[[מלחמת קרים|מלחמת רוסיה-טורקיה]], שישמור נפשו, ולכן '''הרגת תורכי – דַּיֶּךָ, שֵׁב וְהִנָּפֵשׁ'''{{הערה|1=[[אלתר דרויאנוב]], [[ספר הבדיחה והחידוד]], [http://www.benyehuda.org/droyanov/migiborey.html בדיחה מס' 2715]}}. בתגובה עונה לה הבן, כי אם ינוח, חייל טורקי אחר יהרגהו, ותשובתה של האם:
"בני ובר בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?" (הבדיחה מופיעה גם ב[[ספר הבדיחה והחידוד]] של [[אלתר דרויאנוב]]).
 
שורה 28:
 
== דוגמאות לשימוש ==
* [[אריה אבנרי]], יו"ר עמותת [[אומ"ץ]], השתמש בביטוי על מנת לתאר את אופי מאבקו ב[[שחיתות]]: "נהוג להגיד להרוג טורקי ולנוח. אני עומד על מגדל מרסס את הטורקים וממש ממש לא נח".{{הערה|1={{כ}}[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20061130_24728 אריה אבנרי: "מנסים לחסל את המבקר, את יעקב בורובסקי, את יואב יצחק ואותי; אנחנו הלוחמים האמיתיים בשחיתות"], באתר [[TheMarker]]{{כ}}}}
* [[אורי אבנרי]] השתמש ב[[פרפרזה]] "תהרוג מאה תורכים ותנוח" במאמר ‏‏שכתבשכתב על הרג [[פלסטינים]] ב[[רצועת עזה]]{{הערה|1=‏[http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?file=article&name=News&sid=5930 הגדה השמאלית,09/03/2008]‏}}.
* בתקשורת ה[[ספורט]] הישראלית משמש הביטוי (לעתים רחוקות) בעת סיקור משחקים שבהם מעורבות קבוצות ספורט טורקיות.<ref>{{כ}}[http://www.salnews.com/new/news-open.asp?IDNews=17627 להרוג טורקי ולנוח], באתר סל ניוז <BR> {{כ}}[http://sports.walla.co.il/?w=/172/1058430 להרוג טורקי ולנוח? לא אצל פאו], באתר [[וואלה!]]</ref>
* בספרה של [[גבריאלה אביגור-רותם]] "'''אדום עתיק'''", כאשר המספרת יוצאת ל[[תל אביב]] כדי לבצע כמה משימות, היא אומרת: "ואני נוסעת לי לתל אביב כדי להרוג כמה תורכים בסופשבוע אחד"{{הערה|'''אדום עתיק''' ([[כנרת, זמורה ביתן, דביר]], 2007) עמ' 268, ובהמשך אותו פרק}}.
שורה 35:
== תקינות פוליטית ==
 
השימוש במינוח "להרוג טורקי" קיים לפחות משנותיה הראשונות של [[האימפריה העות'מאנית]]. עוד לפני כן הייתה נהוגה בקרב ה[[צלבנים]] ב[[מסעות הצלב]] האמרה "אם אינך יכול להרוג טורקי, הרוג יהודי" ‏‏{{הערה|1=Jack L. Arnold, ‏[http://www.thirdmill.org/newfiles/jac_arnold/CH.Arnold.CH.19.html Medieval Church History]‏}}. ההצלחה ה[[אסלאם|מוסלמית]] במלחמה נגד הצלבנים, ולאחריה עליית ה[[עות'מאנים]], כיבושיהם ב[[אסיה הקטנה]] ונפילת [[האימפריה הביזנטית]], עוררו [[פחד]] ו[[שנאה]] בקרב האוכלוסייה ה[[נצרות|נוצרית]] כלפי הטורקים.
המלומד הנוצרי [[ארסמוס]] כתב ב[[המאה ה-16|מאה השש עשרה]] כי {{ציטוט|תוכן= "טועים המוני הנוצרים בסוברם כי מותר להם להרוג טורקי כמו היה כלב שוטה, רק משום שהוא טורקי. אם זה היה נכון, כי אז כל אחד היה מורשה להרוג יהודי, אך אז הוא לא היה חומק מעונש..."|מקור=ארסמוס, "על המלחמה בטורקים"}}
הרגישות הטורקית למונח "להרוג טורקי" נובעת גם משנאה שרוחשים לטורקים מספר עמים שהיו או הנמצאים תחת כיבוש טורקי, ובהם ה[[ארמנים]], ה[[יוון|יוונים]] (ובכלל זה תושבי [[קפריסין]] היוונית) וה[[כורדים]].
 
אף שבניגוד לשימושים בשפות אחרות, השימוש בביטוי ב[[עברית]] אינו [[גזענות|גזעני]] כלל, הוא עשוי להתפרש ככזה כאשר הוא מחוץ להקשרו. השימוש בביטוי בשפת היומיום מנותק לחלוטין מכל קשר ל[[טורקים]], קל וחומר ל[[הריגה|הריגת]] טורקים, אך לאוזניים טורקיות הוא עלול להישמע כפוגע.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/להרוג_טורקי_ולנוח"