ויליאם רנדולף הרסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
עיתוניו של הרסט התאפיינו בסנסציות ובסיפורים מרגשים והרבו לעסוק בנושאי פשע, חברה, מין, רכילות ועוד. הייתה לו גם השפעה רבה על [[דעת קהל|דעת הקהל]] ועל מדיניות הממשל האמריקאי. עיתוניו נקטו בעמדות שמרניות ולחמו ב[[שחיתות]] של הממסד. הוא ניהל בשנת [[1897]] תעמולה למען יציאה ל[[מלחמת ארצות הברית-ספרד|מלחמה בספרד]]. לשם כך הובאו בעיתוניו סיפורי זוועות על אכזריות הספרדים שחלקם היו בדויים וחלקם מנופחים, אך תרמו ליצרת דעת קהל שתמכה במלחמה. לאחר מכן נאבק נגד הצטרפות ארצו ל[[מלחמת העולם הראשונה]].
 
הוא נבחר בהצלחה ב-[[1902]] ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]], כשייצג את המחוז ה-11 מטעם מדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] כחבר [[המפלגה הדמוקרטית]], ושירת שם עד [[1907]]. לאחר מכן רץ ללא הצלחה למספר תפקידים; בהם ראש עיריית [[ניו יורק]], מושל ניו יורק ולבסוף לסגן מושל ניו יורק.
ויליאם הרסט הואשם גם בקשירת [[תאוריית קשר|קשר]] לחיסולה של תעשיית ה[[קנאביס]], אשר החלה להיווצר באמריקה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], זאת בשל העובדה שייצור [[נייר]] מקנביס היה פוגם ברווחיו מייצור נייר מ[[יער]]ות אשר היו בבעלותו. נטען כי ידו הייתה בהליכי החקיקה של משרד הבריאות האמריקאי להוצאת הקנביס אל מחוץ לחוק ושבמקביל הוא קידם דה-לגיטימציה ציבורית של הקנביס התעשייתי (Hemp) על ידי הצגתו בעיתוניו, תחת ה[[סלנג]] "מריחואנה", כ[[סם]] אשר "יובא" על ידי [[הגירה|מהגרים]] [[מקסיקו|מקסיקנים]] ואשר גורם להפקרות ושילוח-רסן מיני, למעשי אונס ואף לרצח בקרב בני נוער. מסע פרסום שלילי זה זכה בתודעה הציבורית האמריקנית לשם "קדחת הגראס" (Reefer Madness).
 
ויליאם הרסט הואשם גם בקשירת [[תאוריית קשר|קשר]] לחיסולה של תעשיית ה[[קנאביס]], אשר החלה להיווצר באמריקה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], זאת בשל העובדה שייצור [[נייר]] מקנביס היה פוגם ברווחיו מייצור נייר מ[[יער]]ות אשר היו בבעלותו. נטען כי ידו הייתה בהליכי החקיקה של משרד הבריאות האמריקאי להוצאת הקנביס אל מחוץ לחוק ושבמקביל הוא קידם דה-לגיטימציה ציבורית של הקנביס התעשייתי (Hemp) על ידי הצגתו בעיתוניו, תחת ה[[סלנג]] "מריחואנה", כ[[סם]] אשר "יובא" על ידי [[הגירה|מהגרים]] [[מקסיקו|מקסיקנים]] ואשר גורם להפקרות ושילוח-רסן מיני, למעשי אונס ואף לרצח בקרב בני נוער. מסע פרסום שלילי זה זכה בתודעה הציבורית האמריקנית לשם "קדחת הגראס" (Reefer Madness).
 
עיתונים נוספים החלו לחקות את סגנונו של הרסט, וכך ירדה הפופולריות הגדולה של עיתוניו.