נאו-קלאסיציזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ornastein1 (שיחה | תרומות)
Ornastein1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 28:
 
[[וירג'יל תומסון]] ה[[אמריקה|אמריקאי]] כתב את "סונאטה דקייסה" בסגנון נאו-קלאסי כמחווה ברורה לסטרווינסקי.{{הערה|ג'ון סטנלי, "מוזיקה קלאסית", עמ' 218.}}
 
[[קובץ:Portrait de madame de Verninac by David Louvre RF1942-16 n2.jpg|ממוזער|לבוש נאו-קלאסי. פורטרט של מאדאם ריימונד דה ורמינק מאת ז'ק לואי דוויד]]
 
[[קובץ:5th Duke of Bedford.png|ממוזער|הדוכס החמישי של בדפורד, ההשראה לתספורת "בדפורד"]]
==אופנה נאו-קלאסית==
 
להרחבה ראה ערך [[אופנה נאו-קלאסית]]
 
ה[[אופנה הניאו-קלאסית]] הפכה נפוצה לאחר [[המהפכה הצרפתית]] (1798) ורווחה באירופה המערבית עד תחילת המאה ה-19. לפני המהפכה הצרפתית, שימש סגנון הלבוש הנאו-קלאסי ציירים אשר הלבישו בו את הדוגמניות שלהן בפורטרטים של דמויות מן [[מיתולוגיה יוונית|המיתולוגיה היוונית]] [[מיתולוגיה רומית|והרומית]]. הלבוש שימש גם למאורעות חגיגיים כנשפי מסיכות, ואולי גם כלבוש נוח לבית.
 
לאחר המהפכה, הפך הסגנון הנאו-קלאסי לנפוץ בצרפת ובהמשך בשאר אירופה. האופנה הנאו-קלאסית הייתה פרשנות על לבושם של הפסלים הקלאסיים מיוון ורומא העתיקות וניסה לבטא רעיונות של שוויון, חופש ופטריוטיזם. הנשים לבשו שמלות עשויות בדים רכים כגון [[מוסלין]] או [[מלמלה]], שנקשרו תחת החזה ונפלו רפויות עד הקרסוליים בצורה שהדגישה את צורתו הטבעית של הגוף. סגנון זה נקרא גם סגנון "אמפייר", על שמה של ג'וזפין אשתו של [[נפוליאון]] קיסר צרפת. הצבע הרווח היה לבן או צבעים רכים אחרים. את שיערן אספו הנשים בפקעת רפויה מאחור והדגישו את התלתלים סביב המצח ומעל האוזניים. נשים נועזות יותר סיפרו את שיערן קצר, בתספורת שהושפעה מפסלי הראש של הקיסר הרומאי "[[טיטוס]]"{{הערה|Rifelj, Carol De Dobay, Coiffures: Hair in Nineteenth-Century French Literature and Culture, 2010, University of Delaware Press, ISBN 0874130999, 9780874130997, google books}}.
 
הניאו-קלאסיציזם באופנה השפיעה בעיקר על תסרוקות הגברים. התסרוקות הפכו להיות קצרות יותר והביאו לסוף המנהג הקודם של לבישת פאות ארוכות וצביעת השיער בפודרה לבנה. גברים החלו לעצב את שיערם בתסרוקות מתולתלות קצרות, לרוב בתוספת של פיאות לחיים ארוכות. עיצוב השיער הושפע מאוד מדמות בולטת של התקופה – פרנסיס ראסל, הדוכס החמישי של בדפורד. התספורת נקראה "תספורת בדפורד", והוא כנראה היה הזרז להפיכתן של תספורות הגברים לפשוטות. גם גברים הושפעו מהתסרוקת בפסלו של טיטוס, שגרסאות שלה ניתן לראות אצל [[נפוליאון]] ומלך אנגליה [[ג'ורג' הרביעי]]. בשנת 1799 דיווח מגזין אופנה פריסאי שאפילו קירחים מאמצים את תסרוקת הפיאה בסגנון טיטוס‏{{הערה|Hunt, Lynn, "Freedom of Dress in Revolutionary France", in From the Royal to the Republican Body: Incorporating the Political in Seventeenth- and Eighteenth-Century France, Editors: Sara E. Melzer, Kathryn Norberg, 1998, University of California Press, 1998, ISBN 0520208072,9780520208070}}.
 
==ראו גם==