דוד קאופמן – הבדלי גרסאות

 

==תולדות חייו==

נולד בעיירה [[קויטין]] שב[[מוראביה]], אז תחת שלטון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית‎]] (כיום ב[[צ'כיה]]). משנת [[1861]] עד [[1867]] התחנך ב[[גימנסיה]] ב[[קרמזיר]]{{הערה|כיום Kroměříž ([[קרומייז'יש]] או קרומריז').}} שבמזרח מוראביה, שבה למד [[תנ"ך]] ו[[גמרא]] עם רבה של קויטין, יעקב בריל (Jakob Brüll), ועם בנו נחמיה. ב-1867 החל ללמוד ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]], ובמקביל למד ב[[אוניברסיטת ורוצלב|אוניברסיטת העיר]]. כעבור כעשר שנים קיבל תואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת לייפציג]]. ב-[[29 בינואר]] [[1877]] [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]]. בשנה שלאחר מכן דחה הזמנה לשמש כ[[מרצה]] ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה|סמינר התאולוגי היהודי]] ב[[סינסינטי]], ותחת זאת החליט ללמד [[היסטוריה]], [[פילוסופיה של הדת]] ו[[אמנות הדרשה]] ([[הומילטיקה]]) ב{{ה|סמינר הרבני של בודפשט}}, שהוקם זמן קצר לפני כן (בשנת 1877). קאופמן כיהן כמרצה בסמינר בבודפשט עד מותו ב-[[1899]]. עד מהרה למד את השפה ה[[הונגרית]], ולימד במקביל גם [[יוונית]] ו[[גרמנית]] במכינה של הסמינר.

 

 

==אוספיו==

בספרייתו העשירה, שרשימתה הוצאה לאור בשנת [[1906]] על ידי מ' וייס, היו כתבי יד רבים וספרי [[אינקונבולה]], וכן כ-700 קטעי [[גניזה]]. כיום היא ברובה ברשות [[האקדמיה ההונגרית למדעים]]. מבין החומר שנתפרסם מתוכה נודע בעיקר [[כתב יד קאופמן]] ל[[משנה]], שהוא היחיד שכולו מנוקד (אף כי הניקוד נכתב ביד שנייה ולא על ידי הסופר המקורי).

האוסף של קאופמן כלל גם עותק פקסימילי של [[הגדת סרייבו]], שפורסם בשנת [[1957]] בבודפשט בליווי מסה, על ידי ד"ר [[אלכסנדר שייבר]], מנהל בית המדרש הרבני של בודפשט.

 

==פרסומיו==

* Die Memoiren der [[גליקל מהמלין|Glückel von Hameln]], J. Kauffmann, Frankfort am Main 1896

* '''במה נרים רוח הדת בקרב נשינו ובנותינו?''' / תרגום: מ' קאמינסקי, ז'יטומיר: חורוזנסקי, 1909.‬