אגודת יורדי ים זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1בית הספר
שורה 38:
הפעולות הראשונות של "זבולון" השפיעו על גישתו של הנוער העברי לים. למרות התנגדות ההורים, הסכנות מצד הערבים, ריחוקו של מקום הפעולות הימיות ממרכזה של תל אביב הקטנה "אל קצה העולם בנהר הירקון" והיחס הלגלגני של הציבור הארץ ישראלי לימאים הירוקים, הצטרפו מאות מצעירי תל אביב לשורות הזבולונים.
 
העבודה התקדמה כה יפה, שכבר בתחילת שנות ה-30 נוצר דור חדש של ספנים עבריים שמשורותיהם יצאו מדריכים ימיים ראשונים של זבולון, בהם הזבולוני בן ה-19, רב החובל העברי הראשון המוסמך, [[אריה גרבנוב]].
 
עם פיצול פעילותם השוטפת של בתי ספר זבולון, 'היומי-הנורמלי' ו'הערב' בשנים 1932-1931 עקב בעיות תקציב וסכסוכים עם אנשי מועדון הספורט, מורים כמו [[אריה גרבנוב|גרבנוב]], לוין, ורוזין שיצאו לימים עם "[[עמנואל (אונייה)|עמנואל]]", ובאייבסקי רב החובל הוותיק וקציני הים [[אליעזר חודורוב]] וישראליתן וימאים נוספים, יצאו להתפרנס במקצועם והיו ממקימי [[צי עברי|הצי העברי]].
 
גורביץ הפעיל בי"ס יומי עד שנטרפה ב-[[1933]] "[[קינגפישר (אונייה)|קינגפישר]]" אוניית הלימוד והדיג שרכש בכספו. לימודי ערב ופעילות המועדודונים לא פסקו וזבולונים החלו להתגייס ל[[הצי המלכותי הבריטי|צי הבריטי]] כמקצוענים מוערכים. מאוחר יותר הפליגו על האוניות "[[תל אביב (אונייה)|תל אביב]]", "[[הר ציון (אונייה)|הר ציון]]" ו"[[הר כרמל (אונייה)|הר כרמל]]" בקווים שבין ארץ ישראל לאירופה כמלחים ובמרוצת הזמן גם כקצינים. חלקם הפך קציני [[חיל הים הישראלי]].