נביה מרעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 41:
מרעי נכנס לשירות קבע באוקטובר [[1975]], והחל מאוקטובר [[1976]] שימש כמפקד פלוגה בבית הספר לחי"ר. כשנתיים מאוחר יותר עבר ל[[בית הספר לקצינים]], ובין השנים 1978 ו-1979 שימש כמפקד פלוגה במקום. באותה תקופה נישא לבחירת ליבו, שרחה, ובשנת [[1978]] נולדה בתם היחידה - מנאל.
 
בהמשך מילא מרעי מספר תפקידים קרביים בצה"ל, ביניהם מפקד [[גדוד חרב]] וסגן מפקד [[חטיבת גבעתי]]. ב-[[1989]] קודם לדרגת אלוף משנה. בינואר 1990 נהרג אל"ם [[יצחק רחימוב]], שהיה מפקד החטיבה המערבית בדרום לבנון, ומרעי נקרא למלא את מקומו. בהמשך שירת כמפקד [[חטיבת הערבה]], סיים לימודים ב{{ה|מכללה לביטחון לאומי}} ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי. בשנת [[1994]] מונה למפקד החטיבה הצפונית בעזה, לאחר שנתיים של עבודה בתפקיד מונה לתפקיד סגן מפקד אוגדת עזה, כתפקיד אחרון לפני קידומו למפקד האוגדהאוגדה, תפקיד הנושא דרגת תת-אלוף.
 
ב-[[27 בספטמבר]] [[1996]], בעימותים שהיו חלק מ[[מהומות מנהרת הכותל]], נהרג מרעי במהלך קרב ברצועת עזה. עם הסלמת המצב באזור, מרעי זומן למקום, לאור קשריו המיוחדים עם הקצינים הפלסטינים. לאחר ששוחח עמם והבטיח רגיעה בגזרה הצפונית, פנה לגזרה הדרומית לכיוון מוצב "טרמית" באזור מעבר רפיח, במטרה לסייע לחייליו שהותקפו באש פלסטינית. במהלך הירי נפגע מרעי ומת במקום. בן 42 היה במותו. הוא הובא למנוחות ב[[חלקה צבאית|חלקה הצבאית]] בבית העלמין בחורפיש.